עשרות שנים ממתינים הארמנים להכרה ברצח העם שהתרחש במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובצעד היסטורי החליט בסוף השבוע (ש') נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לאשר את ההכרה. לאורך השנים טורקיה התנגדה נחרצות להכרה בשואת הארמנים במהלכה נרצחו כמיליון וחצי ארמנים, אך הנשיא ביידן קבע רשמית כי לא עוד. בנושא זה שוחחו אראל סג"ל ויריב אופנהיימר עם ד"ר חי איתן כהן ינג'ורק, ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מרכז משה דיין. הוא סיפר על המהלך של הנשיא ומדוע הכריז עליו דווקא בימים אלו.
ד"ר חי איתן כהן ינג'ורק העריך מדוע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן קיבל את ההחלטה ההיסטורית: "הוא עשה את זה בשביל המורשת האישית שלו, כי הוא רצה להיזכר כנשיא הראשון בארה"ב שהכיר ברצח העם הארמני". לדעתו, אפשר לשייך זאת למגמה שהחל הנשיא דונלד טראמפ, שהכיר בירושלים כבירת ישראל. "כל אחד רוצה להשאיר מורשת לעם אחר", אמר.
לדעתו, ביידן בחר לקבל את ההחלטה דווקא בתקופה זו, בשל המצב בו נתונה טורקיה. "הוא מודע לכך שארדואן לא יוכל להגיב. גם ככה ארה"ב הטילה סנקציות מאוד קשות על טורקיה בעקבות הצטיידותה במערכות s400; ארה"ב דורשת מטורקיה לשחרר כל מיני אסירים שנכנסו לכלא בגלל ענייני חופש ביטוי; כלכלת טורקיה נמצאת בשפל, והטורקים רוצים למכור מזל"טים לאוקראינה, ולכן מקבלים לחץ חסר תקדים מכיוונה של רוסיה. ג'ו ביידן ידע היטב שארדואן לא יוכל לתמרן מולו אפילו באמצעות רוסיה, בגלל זה קיבל את ההחלטה הזאת".
באשר לתגובתה של טורקיה למהלך ההיסטורי, התריע ד"ר כהן ינג'ורק כי במידה ואזרחים אמריקנים ממוצא אמרני יגישו תביעות ענק נגד טורקיה, "טורקיה עלולה לשלוף את קלף יום הדין שלה, ותבקש מארה"ב לסגור את כל הבסיסים הצבאיים על שטחה. זה נזק ממש אדיר בשביל ארה"ב במונחי מזרח תיכון".
כמו כן, התייחס לממד הישראלי, וטען כי על אף שמדובר במהלך מוסרי, "למען אינטרסים לאומיים אנחנו חייבים לחשוב יותר עמוק. באמצעות ההכרה לא נוכל לתרום לביטחון ישראל, כי לא נוכל להפוך את הארמנים לבעלת בריתה של ישראל, וגם נגרום נזק ליחסינו עם אזרבייג'ן".
עריכה: עופרי גליכמן