"אנשים שכבו על הרצפה מחוסרי הכרה ופצועים"
נדב מצנר, סגן דובר מד"א, על פינוי הנפגעים באסון בהר מירון: "לא הערכנו בשניות הראשונות את סדר הגודל" • האסון במירון - סיקור מיוחד
אסון כבד אירע אמש (ה') בשעות הלילה בהילולה בהר במירון; על פי הדיווחים, לפחות 44 נהרגו ויותר מ־100 נפצעו בעקבות דוחק חריג שנגרם במקום. צה"ל הזניק מסוקי פינוי לאתר, בזמן שעשרות אנשי צוות ומתנדבים של מד"א, איחוד הצלה וזק"א העניקו טיפול ראשוני לנפגעים בשטח. נדב מצנר, סגן דובר מד"א ופראמדיק שוחח עם ניסים משעל והביא את פרטי האירוע הקשה.
נדב מצנר סיפר, כי: "קיבלנו דיווחים מהשטח בהתחלה על קריסה, על בלגאן, אי הבנה מה יש שם. רצנו עם ציוד מתוך החפ"ק, שאזרחים הובילו אותנו למוקד. מולנו נהר של אנשים רץ כלפינו, והצלחנו לפלס דרך תוך שאנחנו צועקים להם 'תנו לנו לעבור' כדי להבין מה קורה. זה שביל של 2.5 מטרים עם מאות אנשים בתוכו. בזמן האסון הטרגי הזה כולם מנסים לברוח החוצה, ואנחנו מנסים להיכנס פנימה, ומבינים שאנחנו נגד הזרם".
עוד הוסיף: "הוצאנו אנשים ששכבו על הרצפה, חלקם מחוסרי הכרה, חלקם פצועים בדרגות פציעה שונות ומתחילים לעשות הערכה ראשונית של סדר גודל האירוע. הבנו מיד שזה אירוע קשה עם מספר פצועים קשה, אבל לא הערכנו בשניות הראשונות את סדר הגודל של מה שעוד לא חילצו לנו החוצה מהשביל. לאט־לאט הוציאו אנשים והבנו שאנחנו מתמודדים עם משהו מאוד גודל, העברנו דיווח לחפ"ק, 'תכריזו על אירוע רב נפגעים'".
הדוחק הרב הקשה על פינוי הפצועים, אך מצנר עדכן כי "הצלחנו להעביר אלונקות מעל, העמסנו את הפצועים; עשינו בדיקה מהירה של מצבו של כל פגוע, תוך כדי פעולות החייאה בלא מעט נפגעים. התחלנו להוציא אלונקות החוצה לשטח שהוא טיפה יותר פתוח. העברנו את הפצועים למרפאות או לאמבולנסים, כל אחד לפי חומרת פציעתו, ומשם התחלנו את כל ההערכה והפינויים החוצה מהר".
"אסון מירון - לא ראיתי כמותו"
מצנר הסביר כי מדובר באירוע מסובך, "זה לא אירוע של תאונה קשה במרכז תל אביב, מדובר על צירים צרים, רובם חד סטריים, גם ליציאת הכלים וצריך באותם צירים להכניס עוד אמבולנסים. המשטרה עזרה לנו מאוד בפתיחה ובסגירה של צירים, להכניס את הצוותים, להעביר את הדיווחים". ככל שהצליחו כוחות מד"א להתקדם במעלה הציר, כך עלו גם מספר הפצועים. "אני 20 שנה במד"א, מאז הייתי נער בן 15, אני למוד פיגועים ואירועים מאוד קשים שעברו במדינה, הטרגדיה ואסון מירון שהיה פה בלילה, לא ראיתי כמותו. ראינו נעליים, כיפות, בגדים, תיקים זרוקים על הרצפה".
כעת, מהפינוי הושלם, מתחיל מצנר לעכל את ממדי האירוע הטרגי: "כשאתה עומד בסוף האירוע ומסתכל אחורה, אתה אומר – 'אני צריך להבין מה עשיתי בזמן העבודה עצמה'. אתה מבין את הטרגדיה שעם ישראל יגלה בעוד כמה שעות, ואתה אומר 'זה אסון'. הורים הולכים לאבו כביר כי הם לא איתרו את יקיריהם. הם כרגע עוברים את הרגעים הקשים ביותר בחיים שלהם, כי הם לא יודעים אם היקיר שלהם נמצא כרגע באבו כביר או שהוא מאושפז במצב קשה ומחוסר הכרה בבית החולים. הרופא והאחות שנלחמים על החיים שלו לא יכולים להקל על בני משפחה ולהגיד 'היקיר שלכם אצלנו במחלקה, הוא חי', כי הם לא יודעים מיהו. זו טרגדיה, המשפחות, פשוט, ליבם נשבר".
עריכה: עופרי גליכמן
