מדינה פלסטינית ביו"ש? "נקבל חמאס בקלקיליה ובטול כרם"
אראל סג"ל טען: גם כעת - אין פרטנר להקמת מדינה ריבונית • יריב אופנהיימר: "12 שנה אתה נותן ל־2 מיליון איש אפס תקווה"
התותחים בעזה כבר לא רועמים, אבל האם סבב הלחימה האחרון שינה משהו בעמדותיהם של אראל סג"ל מחד, ויריב אופנהיימר מאידך? בפתח התוכנית הראשונה של השבוע ב־103fm, זו שמפגישה מדי שבוע בין השניים, פתח סג"ל בדברי נימוסין וחיבה ליריבו האידיאולוגי, אבל הדגיש - הפער בין השניים בנושא הוא תהומי.
"בדעות אני רחוק מכם כמזרח ממערב", אמר סג"ל, ופנה ליריב: "ברמה האישית אני נורא מחבב אותך. אתה בחור חביב ביותר וחמוד. שואלים אותי 'למה אנחנו לא רבים כמו בן וינון?', ואני לא יכול - אבל ברמה התודעתית אנחנו באמת חלוקים".
לדברי סג"ל, ישראל לא רוצה להיכנס לרצועת עזה ולכבוש אותה למרות שהיא יכולה. "אתה ומחנה השמאל קוראים להסכם עם אבו מאזן, להקמת מדינה פלסטינית וטוענים שזה יביא לנו את השקט. אני אומר שכך נקבל חמאס בקלקיליה ובטול כרם". הוא הוסיף כי הערבים בעזה "לכודים בציפורניו של ארגון פשיסטי, שעדיין לא החליט אם הוא ארגון התנגדות או ריבון שלטוני".
סג"ל הדגיש כי "מותר לנו להחזיק בדעות השונות שלנו. הבעיה היא שלא דיברנו על הנושא הזה במערכות הבחירות, וזה מחזק את העמדה שלי שממשלת השינוי שרצתה להמשיך לא לדבר על זה ולשמר את המצב הקיים לא יכולה הייתה להתקיים".
אופנהיימר: קראו לי "דובר חמאס"
יריב אופנהיימר הציג טיעון הפוך: "12 שנה אתה נותן ל־2 מיליון איש אפס תקווה - אז ברור שכשמסתכלים בעזה על אבו מאזן קוראים לו פראייר, ובחמאס רואים את מי שמחזיר להם קצת מגאוותם הלאומית", אמר, והוסיף: "אם נתנהל מול חמאס כמו שמתנהלים מול מדינה, עם כלכלה ואפשרות להתפתח, מצבנו יהיה טוב - אבל אין לאף אחד אומץ לעשות את זה".
אופנהיימר קבל: "הבעתי עמדות חדות, והתגובות שאני מקבל הן שאני 'דובר חמאס', אבל כל מה שאני אומר - נתניהו מיישם".
סג"ל, כצפוי, סירב לקבל את התזה של אופנהיימר: "כדי שתוכל לתת את הסכומים האדירים האלה שהעולם מוכן לתת, צריך שיהיה מישהו בצד השני שייקבל אותם ויבנה איתם מדינה. צריך שהצד השני לא יבנה מזה עיר תת־קרקעית מוכנה למלחמה - אלא באמת ינסה לשפר את מצבם של בני עמו. אני לוקח בחשבון שהמצב הרע שלהם דופק אותי גם כן".
כך או כך, ייאמר לזכות השניים, נשמרה תרבות הדיון, שהנושאים שנדונו בו כנראה ימשיכו להיות חלק מהסיפור הישראלי עוד שנים רבות.
עריכה: יניב מורוזובסקי
