"כל יום קיבלנו הודעה באיזו שעה להסתגר בבית"
איילת דיין מהיישוב טל-אל הותקפה עם משפחתה בלינץ' בפאתי הכפר שייח' דנון: "לא יודעת אם אחזור לחיות בדו-קיום כמו פעם. אני מאוד מבוהלת ומאוכזבת"
הלינץ' שלא סופר: בשבועות האחרונים היינו עדים לקרע בחברה הישראלית, שהוביל למספר רב של אירועי אלימות, הצתות, לינצ'ים ותוקפנות. בין שלל התיעודים הקשים להם היינו עדים באחרונה, מקרה אחד טרם סופר. משפחת דיין מהיישוב טל־אל הותקפה בפאתי כפר שיח' דנון כאשר ניסו להציל כלב משוטט על ידי עשרות תושבי הכפר. איילת דיין שוחחה עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים על שאירע, ושיתפה בתחושות הקשות שמלוות אותה ואת משפחתה מאז.
איילת דיין סיפרה כי התקרית אירעה כאשר חזרו לביתם מחגיגות יום ההולדת של אב המשפחה, והבחינו בכלב משוטט. "ביקשתי מהבן שלי לעצור לאסוף אותו, הוא עצר בצד הכביש הראשי, הכלב והשתולל קצת כי הוא נבהל מהמכוניות. הבן לא הצליח לתפוס אותו, ירדתי מהרכב לעזור".
באותה העת, היא ובנה עקבו רגלית אחר הכלב אל עבר הכפר, ללא הניידים וללא היכולת לקרוא לעזרה. "מישהו קרא לנו לשם אמר 'אם אתם מחפשים כלב הוא פה'. עברנו את הכביש לשם, ובאותו רגע הגיע הרכב שעמד למטה, יצאו ממנו 50-40 חבר'ה שהתחילו להתקהל סביבנו, לקלל ולהכות. לאחד הבנים פתחו את הראש, אין לנו עד היום מושג אם בסכין גדולה; את הבן השני העיפו על עץ, אותי זרקו מצד לצד", סיפרה. לדבריה, אותם פורעים קראו לעברם "תצאו מהכפר שלנו, אנחנו נהרוג אתכם, הארץ שלנו, לא סובלים אתכם יהודים מסריחים".
במזל, בנה שנשאר ברכב עם האב הבחין שהם מתמהמהים והגיע למקום. איילת הורתה לבן לקרוא לאב שיחלץ אותם מהמקום, "איך שהוא הגיע - אין יציאות ואין כניסות, הכול נחסם, כל הפתחים נחסמו", נזכרה. "היו צופים והיו מבצעים. בעלי ניסה לדבר עם הצופים ולהגיד להם 'תנו לנו להיכנס לרכב, אנחנו עוזבים. לא באנו לעשות בעיות'. אבל הם היו כל כך משולהבים ששום דבר לא עזר", הוסיפה.
דיין סיפרה כי מההלם, שלחה את כוחות המשטרה לכפר סמוך. "השוטרת התקשרה ואמרה 'אנחנו לא רואים אתכם', והבנתי שמשהו לא בסדר. אז או שאיכנו את הנייד או שמישהו מהכפר התקשר אבל ניידת הגיעה. הם שמעו שפתחו לבן שלי את הראש, אז הם הזמינו אמבולנס. איימו על השוטרים שם. השוטר אמר לבעלי להיכנס דחוף לרכב שיצא ראשון, האמבולנס שני והמשטרה תצא אחרונה כדי להגן על כולנו. הגענו לבית החולים שם השוטרים גבו מאיתנו עדות. אני מודה שלא יכולתי לתת עדות מההלם, לקח לי כמה ימים טובים".
"מקווה שהזמן יעשה את שלו"
מזה 28 שנים המשפחה מתגוררת במשגב, "אנחנו מתנהלים בדו קיום איתם, הכול אנחנו עושים. אני בת 50 בעלי בן 59, חולה סרטן. אנחנו כמובן לא מחפשים בעיות ועניינים", הדגישה דיין. "להגיד שאני אחזור לחיות בדו קיום כמו שחייתי פעם? אני לא יודעת, אני מקווה שהזמן יעשה את שלו", אמרה והודתה: "אני מאוד מאוכזבת ומבוהלת".
בהמשך, סיפרה על תקופת המתיחות במועצה: "תקופה מאוד לא פשוטה, היו משפחות שהיו עליהן בקבוקי תבערה, משפחות שקיבלו מכות, משפחות שישנו במועדון. קיבלנו כל יום הודעה מהמועצה באיזה שעה להסתגר בבתים כי הם יוצאים להשתולל, ואני מזמינה את המפכ"ל לבדוק אותי. חיילי מג"ב הגיעו לשמור עלינו. מעולם לא שמעתי על דבר כזה באמצע מדינת ישראל. זה פשוט היה אירוע נוראי, אין לי הסבר לתופעה ההזויה שעברנו".
היא חתמה את השיחה בהודיה למשטרה ולמד"א: "אני רוצה להודות למשטרת נהריה ולמד"א שעזרו והגנו עלינו. בימים כאלה שהמשטרה חוטפת, אנחנו פה כדי להגיד גם מילה טובה".
עריכה: עופרי גליכמן
