אם לא עכשיו - אז אולי כבר אחר כך
דורון פישלר, יוצר הסכתים ומרצה בנושאים שונים, שוחח עם ורדה על דחיינות, פודקאסטים ובננות • ואיך הוא מתפרנס מכל הידע הכללי הלא שימושי שצבר?
דורון פישלר הוא מבקר קולנוע, כותב ומרצה. מייסד ועורך אתר הקולנוע העצמאי "עין הדג", ומגיש ההסכתים "המובן מאליו" ב"כאן", ו"התשובה" ברשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה" - שבו המאזינים שולחים לו שאלות במגוון רחב של נושאים והוא חוקר אותם ומנסה לספק להם תשובות. בין כל עיסוקיו הוא מרצה על שלל נושאים שונים ומשונים, ביניהם אולפני דיסני, אירוויזיון, סרטים גרועים במיוחד והסיפורים ההיסטוריים מאחורי 'משחקי הכס'.
ורדה רזיאל ז'קונט פתחה את השיחה בנושא הדחיינות, שעליו מרצה פישלר, ונוגע לחיים של כולנו. הוא הסביר מדוע הנטייה המעיקה הזאת קיימת אצל אנשים רבים כל כך: "דחיינות היא אינסטינקט שמגיע ממקום עמוק אצלנו במוח, מקום שרוצה שיהיה לי טוב - שאני אתרבה, אוכל ואעשה דברים שטובים להישרדות שלי. הנטייה האבולוציונית הזאת עבדה מצויין כל עוד חיינו בטבע, אבל היום אנחנו צריכים לעשות דברים שלא נותנים לנו מיד את המשוב החיובי בצורת דופמין. למשל, האבולוציה עוד לא למדה לתגמל אותנו על לכתוב עבודות או לעשות סידורים", ואז נתן טיפים ושיטות משלו איך להתמודד עם הבעיה. ורדה, מצידה, הסבירה על הפן הפסיכולוגי של התופעה: "דחיינות נגרמת הרבה פעמים עקב דיכאון וחוסר אנרגיה, מתוך מרדנות והתרסה נגד החובה או ההכרח לעשות".
בהמשך סיפר פישלר על עיסוקו ב"יצוא ידע", כהגדרתה של ורדה, ואיך דווקא הדחיינות הביאה אותו לעסוק בכך: "כשיש לי עבודה שאני צריך לעשות, אני בדרך כלל מתחיל לקרוא על דברים אחרים ומתגלגל לעוד ועוד נושאים. מה שעשיתי זה לקחת את הידע הלא שימושי הזה ולעשות איתו משהו, לספר אותו לאחרים - איכשהו זה עבד כי מתברר שזה מעניין עוד אנשים".
האם הרדיו הוא פורמט שאבד עליו הכלח והוא יוחלף בפודקאסטים ככלי לצריכת ידע? ואיך פודקאסטים משפרים את איכות חיינו? איזה שאלות משונות שלחו לפישלר המאזינים? מה הסרט הגרוע ביותר שנוצר? איך אפשר להתפרנס מכל הידע האקלקטי והאיזוטרי הזה?
האזינו לפרק לא שגרתי, מחכים ומשעשע, ואולי אפילו תקבלו עצות שימושיות על התמודדות עם דחיינות.
