נשים, נשים - שק של חברות לכל החיים
ורדה שוחחה עם חני לרמן על ספרה העוסק במורכבות של חברויות בין נשים • מה היתרון בחברויות נשיות יציבות וארוכות? • ומה מונע מנשים לקיים אותן?
השבוע התמקדה ורדה בנושא חשוב שלא נותנים עליו את הדעת - חברויות בין נשים. היא אירחה את חני לרמן, מחברת הספר 'איפה החברות שלנו – כל האמת על חברות בין נשים', שסיפרה לה מה הוביל אותה לכתוב את הספר והשיחה הוציאה משתיהן סיפורים אישיים וכואבים על החברויות הנשיות בחייהן.
לרמן סיפרה כי הרעיון לכתיבת הספר עלה כאשר חזרה להתגורר עם משפחתה בעיר הולדתה ומצאה את עצמה בודדה אחרי שכל הקשרים עם חברותיה מהתיכון נותקו. לדבריה, זה תהליך נפוץ אצל נשים רבות: "בשנות בית הספר, הצבא והתואר יש לנו יותר זמן להשקיע בחברויות שלנו, את שוהה כל היום בכיתה או בבבסיס עם החברות ואתן מדברות וחולקות חוויות. בהמשך כל אחת מוצאת את עצמה עסוקה במשפחה, בעבודה ובהתחייבויות אחרות והחברות נדחקות לתחתית סדר העדיפויות - יותר קל לנו לשקוע על הספה מול הטלוויזיה מאשר להתקשר או להיפגש ולהקשיב זו לזו. אנחנו לא מבינות את החשיבות של זה, ואז כשמגיעים רגעי משבר או שמחה גדולים רבות מאיתנו מסובבות את הראש ימינה ושמאלה ומגלות שאנחנו כמעט לבד".
נקודה נוספת שהעלתה היא שיש נשים שלא מחפשות חברות בבגרותן בגלל טראומות או נטישה שעברו מחברות ילדות, אבל דווקא חברויות בוגרות יכולות להיות "מה שמחזק אותנו, מטעין אותנו ונותן לנו כוח". היא סיפרה לורדה על המיזם שלה, 'חוג חברות' – מעגלי נשים שמטרתם להגדיל את המעגל החברתי של נשים, שלאחר הקמתו הביא אליה אלפי פניות מנשים שרצו לשנות, לגוון, לחדש ולהכיר עוד חברות.
בהמשך דיברו השתיים גם על הצדדים החיוביים פחות שעשויים להיות לחברויות כאלו. לרמן הזכירה את האימרה "נשים, נשים, שק של נחשים", שאותה היא רואה כסמל למיתוס המזיק שהשתרש לגבי חברויות בין נשים, שנחשבות כנגועות בקנאה, צרות עין, רכילות וכודומה. הן נגעו בשאלות רבות, כגון - מה גורמי השבר העיקריים בחברויות בין נשים? איפה עובר הגבול בין חברה טובה למטפלת? איך מתמודדים עם קנאה ועם פערים ברמת האושר בין שתי חברות? מה עושים כאשר צד אחד שומר סוד? איך מתמודדים עם שברון לב כתוצאה מאובדן קשר עם חברה?
