מרסל סיפרה על דייט שהיה לה עם עצמה, ועם בחור שלא היה מוחשי ולא היה קיים, "חוץ ממני אף אחד לא ראה אותו, אבל הייתה לו חולצה מכופתרת לבנה, היו לו שפתיים בשרניות והוא הביט בי ושאל "למה כוס יין? מגיע לך יותר" והזמין את כל הבקבוק".
המשיכה וסיפרה: "כך דיברנו אני והוא בין שלל המנות שהזמין, הוא שאל עליי, על הלידה שעברתי, החמיא לי על יופיי ומדי פעם, נגע בירכיי עם אצבע מהוססת. אהבתי באותו הרגע את החבר הדמיוני הזה יותר משאהבתי כל דבר אחר, וידעתי שאני צריכה לבקש חשבון וללכת, אבל קסם לי הרגע וקסמו לי שירי האהבה הצרפתים ברקע וקסם לי האוכל וקסמו לי החיים".
"בצהריים ההם, היה לי מאהב, והוא לא היה מוחשי, ולא היה חי ולא היה אמיתי, אבל הוא אהב אותי, אהב אותי כמו שהרבה זמן לא אהבו אותי ואלוהים, לא רציתי שהרגע יגמר".