הבונקר המביש של בלגיה
אמנם עלתה הנבחרת לרבע גמר אליפות אירופה, אך המחצית השנייה שלה מול פורטוגל עשתה שירות דוב לעולם הכדורגל • הטור של דני דבורין
עוד לפני שנבעט הכדור הראשון בטורניר גמר אליפות אירופה בכדורגל, נחשבה נבחרת בלגיה לאחת המועמדות הבכירות לזכייה בתואר. בינתיים היא בשלב רבע הגמר, לאחר שגברה 0:1 על האלופה היוצאת, פורטוגל.
אבל הניצחון על נבחרת פורטוגל אינו יכול להעלים את הבונקר המביש שהעמידה בלגיה במחצית השנייה של משחקה מול כריסטיאנו רונאלדו וחבריו. פרשני ההווה, המרבים לשבח את הכדורגל המודרני ולהתייחס בביטול לכדורגל שהופגן לפני שנים רבות, חייבים להודות שהנבחרת הבלגית חזרה לאחור, עד לשנות ה־50 המוקדמות.
אז עלתה נבחרת ישראל למשחקיה מול יוגוסלביה החזקה בבונקר שכלל תשעה שחקני שדה. רק שייע גלזר, ניצב על קו מרכז המגרש, בציפייה שמישהו ישלח לעברו כדור מדויק. אף אחד לא אהב את הבונקר. זה לא היה כדורגל, אלא תקווה הנשענת על משחק מעולה של חודורוב בשער ועל גלזר שיצליח להתגבר על שניים או שלושה שומרים שהופקדו עליו.
מאז זרמו מים רבים לא רק בירדן, אלא אף בדנובה, והכדורגל הפך יצירתי, בזכותם של שחקנים דוגמת פלאטיני, חוליט וזידאן. והנה בסוף יוני 2021 באה בלגיה הגדולה, הובילה 0:1 במחצית הראשונה במשחקה עם פורטוגל ונעלה עצמה במחצית השנייה, פרט לחלוצה לוקאקו, בבונקר מביש שנועד להעביר את הזמן עד לשריקת הסיום. אמנם זה הצליח לה, אולם אני לא רוצה שאלופת אירופה תהיה נבחרת המתגוננת נואשות במשך 45 דקות.
אם פעם הבונקר נחשב למילת גנאי ולנשקן של הנבחרות החלשות, השבוע התברר שגם הטוענת לכתר מלמדת את העולם שהכדורגל כבר אינו הצגה, אלא טקטיקה שבאה על חשבון המשחק ומחבלת בו. חבל מאד, כי בכך עשתה שירות דוב למאמני הכדורגל בעולם.
