במחקר שבוצע באוניברסיטה העברית באשר לווריאנט ההודי שזכה לשם 'וריאנט דלתא', נמצא כי החיסונים מונעים הדבקה בשיעור נמוך יותר בהשוואה ליעילותם ב־90 אחוזים מול הזן הראשוני של הנגיף. עם זאת, צוין כי מוקדם מדי להעריך כיצד ישפיע גל ההדבקה הנוכחי בקורונה על מצבם של החולים הקשים. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' איתמר גרוטו שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm והתייחס לדברים.
פרופסור איתמר גרוטו שידר אופטימיות מרגיעה באשר לנתוני התחלואה בנגיף קורונה, שממשיכים במגמת העלייה, ואמר: "בואו נמחק את המילים גל רביעי, אלו הפרפורים האחרונים של הגל הרביעי. כרגע אנו רואים בעיקר תחלואה בקרב ילדים, ואנחנו יודעים שהתחלואה בילדים קלה".
הוא הדגיש כי "זה לא נעלם לגמרי, אך יש לנו כלים מאוד טובים להתמודד עם הווריאנט. צברנו טכנולוגיות חדשות – חיסון, בדיקות, חקירות, תו ירוק; יש מעל ל-5.5 מיליון מחוסנים, וצברנו המון ניסיון לגבי מה מצליח ומה פחות מצליח. כרגע אני חושב שצריך לחכות, חשוב שנעקוב אחרי מה שקורה עם התחלואה הקשה והאשפוזים בקרב מבוגרים".
בהמשך דבריו, הוסיף: "אני חושב שתהיה עלייה במספר החולים. אנחנו למודי ניסיון, יש מקום לניהול סיכונים הרבה יותר רחב. גם אם יהיו לנו 1,000 נדבקים שרובם ילדים, לא נהיה בבעיה. אנחנו בשפעת נמצאים עם עשרות אלפי מאומתים ביום. אנחנו ערוכים לתרחישים מורכבים". באשר למתן מנת חיסון שלישית, אמר: "יש לזה יתרונות ברורים, אבל עלולים להיות חסרונות. מנה נוספת, לא יודעים מה זה עושה לאנשים. לפעמים זה יכול לדכא את התגובה החיסונית. צריך לקיים דיונים ולראות את הנתונים".
בסיום השיחה התייחס המשנה למנכ"ל הבריאות לשעבר לקמפיין חיסון בני הנוער שמתנהל בימים האחרונים, ולתחושת הפאניקה שמא תוקפם של החיסונים יפוג ולא יהיה ניתן להתחסן כנגד הנגיף. "אני חושב שצריך למהר ולחסן את בני הנוער, רואים התפשטות בקרב צעירים ובני נוער לכן אני חושב שזה חשוב. אני לא חושב שהסיבה צריכה להיות פג תוקף, יש דרכים להתמודד עם הארכת תוקף או להביא חיסונים נוספים. השיקול הוא – ככל שיותר יתחסנו כך נוכל לצמצם את ההתפשטות".
עריכה: עופרי גליכמן