השיטפונות בגרמניה: "יהפכו לתכופים וחזקים יותר"
האם השיטפון בגרמניה הוא תוצאה ישירה של משבר האקלים? • ד"ר אבנר גרוס: "להשיב את המצב לקדמותו כבר בלתי אפשרי, איך ניתן לעצור את המצב"
שיטפונות איומים אירעו במהלך הימים האחרונים בגרמניה, ונדמה כי רק כעת המצב מתחיל מעט להירגע. האם התקרית המדאיגה, במסגרתה יותר מ־160 איש נהרגו ומאות אלפי התושבים נותרו ללא קורת גג, היא תוצאה של משבר האקלים ממנו מזהירים רבות? ד"ר אבנר גרוס (בית הספר לקיימות ושינויי אקלים במחלקה לגאוגרפיה סביבתית באוניברסיטת בן גוריון) הגיב לדברים.
ד"ר אבנר גרוס התייחס לאירועים האקלים הקיצוניים להם אנו עדים בתקופה האחרונה, וטען: "הם בדיוק מה שמדעני האקלים התריעו בפניהם כבר לפני עשור, שאם נמשיך לשרוף דלקים שפולטים גזי חממה לאטמוספירה, אנחנו נחיה בפלנטה עם אקלים קיצוני, לא יציב, שהאדם לא חווה מאודו". כמו כן, הבהיר כי "שינויי האקלים באים לידי ביטוי במגוון דרכים".
הוא התריע: "אירועים כאלה הולכים להיות הרבה יותר תכופים וחזקים, וזה מאוד מדאיג. בהחלט אפשר לעצור את זה, כל מה שאנחנו צריכים הוא להפסיק לפלוט דלקים. להשיב את המצב לקדמותו זה כבר בלתי אפשרי, אבל ניתן לעצור את המצב כדי שלא יהיה יותר גרוע. אנחנו יודעים מה הבעיה ואיך לפתור אותה אנחנו צריכים להשקיע את כל המשאבים. אני חושב שזה לאט־לאט מחלחל לאנשים ואנחנו נפעל, אני לא רואה סיבה שלא נעשה כלום".
באשר למצב בישראל, עדכן: "היום אנחנו חמים במעלה יותר מתקופת המהפכה התעשייתית, אם נמשיך אנחנו עלולים להגיע ל-5 מעלות יותר. זה אומר שבישראל נגיע ל־8־9 מעלות עד סוף המאה. צריך להתחיל להסתכל על זה בסדר גודל נכון - זה האיום הכי גדול שחוו בני האדם מאז ומעולם", והוסיף: "הבנייה החדשה יותר מותאמת (לשינויי האקלים) אבל לא לוקחים בחשבון את מלוא גודל הסכנה".
עריכה: עופרי גליכמן
