במשרד האוצר קוראים לא לדבר עדיין על הטלת סגר רביעי על תושבי המדינה, וחוששים מפני הנזק הגדול שעלול להיגרם לעסקים - אך האם האוצר בכל זאת מתכונן לשעת צרה וחושב על תוכניות סיוע למגזר העסקי, במידה וסגר אכן יוטל?
אסף וסרצוג, סגן ראש אגף התקציבים באוצר, שוחח עם ליאת רון ואריה מליניאק ב-103fm ולפני שהתייחס לסוגייה ביקש להסביר: "אני חושב שהדיבורים על סגר באמת יותר מדי מוקדמים. קודם כל, אני חושב שהממשלה עושה הרבה צעדים כי היא לא רוצה ללכת לסגר, ראש הממשלה והשרים התבטאו על זה בצורה ברורה. כדי לחיות לצד הקורונה אנחנו צריכים ללכת לעולם משמעותי יותר של חיסונים, לעודד את כל מי שלא התחסן ולחשוב על מה עושים עם אלה שלא מתחסנים, כי בסופו של דבר שם נמצאת התחלואה, וגם הידוק ההגבלות בנתב"ג, אם צריך, ותו ירוק".
בהמשך ציין כי "עדיין קיימות עתודות מסוימות גם מקופסאות הקורונה הקודמות וזה משהו שמנהלים אותו לאורך השנה. וצריך לזכור שחלק גדול מהתקציבים שיש היום בתוך התקציב שאמור להיות מאושר בכנסת במהלך נובמבר מיועדים בחלקם גם לטיפול בדברים האלה", עם זאת, הסביר כי הוא מבין את החשש של בעלי העסקים בשל אי הוודאות שגורמים הדיבורים על סגר והסביר מה עלול לקרות למשק כתוצאה: "בפן הכי פשוט – תהיה פגיעה משמעותית בתוצר כי המשק לא עובד, יכול להיות מיליארדים רבים בשבוע ואפילו יותר מכך. בסוף המגזר העסקי לא יכול להיות ברכבת הרים, אי אפשר להגיד יום אחד שהולכים לסגר ויום אחר שלא".
עוד התייחס להשפעת שיקולי הקורונה על תקציב מערכת הבריאות: "מערכת הבריאות קיבלה עד כה למעלה מ-23 מיליארד שקלים, חלק מזה הלך לחיסונים ולבדיקות אבל חלק הלך לתרופות, לבינוי, לתוספת מיטות, תוספת כוח אדם וכו'. יש פה כבר תוספת מאוד משמעותית שהמערכת הזאת קיבלה כדי להיות מוכנה ל-6,600 חולי קורונה מאושפזים. עד לפני שנה וחצי השיח היה שרוצים להימנע מאי ספיקה של מערכת הבריאות, צריך להכין את מערכת הבריאות כדי שהיא תוכל לקלוט חולים ונוכל לחיות לצד הקורונה. אז היינו תחת מלחמה, הכול היה בלתי ידוע, הרבה חוסר ודאות, לא ידעו איך להתמודד ולכן הדברים נעשו תוך כדי תנועה. עכשיו אנחנו נמצאים כבר שנה וחצי בתוך האירוע הזה ואי אפשר להסתכל יותר על אותה רוטינה של 'נגיע לאי ספיקה של המערכת ונראה מה עושים'".
עריכה: יעל טלמן