במאי האחרון הודיע הנשיא ג'ו ביידן על נסיגה מאפגניסטן, וקבע את תאריך הסיום ל־11 בספטמבר, תאריך סמלי המציין את יום השנה העשרים לפיגוע הנורא, שבתגובה לו פלשה ארה"ב למדינה. אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד, ונדמה כי השתלטות הטליבאן על בירת אפגניסטן, קאבול, היא ללא ספק עדות לתבוסתה של ארה"ב במלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. בן כספית וניסים משעל שוחחו עם פרופ' איתן גלבוע, שהביע את דעתו בנושא.
פרופ' איתן גלבוע התייחס למראות הקשים מאפגניסטן, של הרחובות הנטושים, הכאוס בנמל התעופה והמסוקים שחגו מעל השגרירות האמריקנית בקאבול ופינו את העובדים, ואמר: "ארה"ב ברחה עם הזנב בין הרגליים, העניין הוא לא רק ההחלטה לצאת, אלא הדרך בה זה נעשה". לדבריו, "דעת הקהל בארה"ב התעייפה ממלחמות ארוכות חסרות תוחלת, היו צריכים לצאת משם לפני הרבה שנים".
הוא הוסיף, וטען: "אנחנו חיים בעידן של דימויים ורשתות חברתיות, והתמונות של בריחה מובהלת מזכירות את סייגון ואת הסיפור שלנו בלבנון. אנשים נלחמים על חייהם כי הם חושבים שאלה ששיתפו פעולה עם האמריקנים, יוציאו אותם להורג". באשר להשפעה של כך על מעמדו של ביידן, אמר: "יש לו זמן עד הבחרות באות אבל אין ספק שזו פגיעה ויש עליו ביקורת". לדעתו, "השגיאה הכי גדולה של ביידן היא שהוא קבע מועד ליציאה".
פרופ' גלבוע ציין כי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ "ניסה להגיע להסכם, היה מו"מ בקטאר, היה הסכם. הטליבאן חתם על הסכם עם ארה"ב, כמובן שלא התכוון לעמוד בו, וכל הרעיון היה שארה"ב תצא משם כמה שיותר מהר. אבל הבעיה היא בתחום הדימויים, חשבנו שהאסלאם הקיצוני סופג מכות ואולי אפשר להוריד את הראש שלו. היה מומנטום והמחשבה הייתה שאפשר להתמודד עם האסלאם הקיצוני, ופתאום פה הוא משיג ניצחון".
וכיצד הפלישה תשפיע על איראן, ועל הסכם הגרעין המתהווה? "שאפשר ללחוץ ולהבריח את ארה"ב. רק צריך קצת סבלנות ולחץ, והאסלאם גובר על המערב", השיב פרופ' גלבוע. "ראיסי לא חושב שיש לו סיבה למהר, אמריקה של ביידן מתחננת לאיראן לחזור להסכם של 2015. אני חושב שזה מחזק את איראן ואת ההשפעה שלה. איראן רואה זה בניצחון של האסלאם על המערב".
עריכה: עופרי גליכמן