כמעט שנתיים מהרגע בו החלה מדינת ישראל את המלחמה שלה נגד התפשטות נגיף קורונה ברחבי הארץ, היום (ג') פורסם דו"ח מבקר המדינה שסקר את הנושא, לפיו מערך החקירות האפידמיולוגיות לא עמד ביעדים רבים שהוצבו בתחילת הדרך. יתר על כן, בדו"ח נוסף הצביע המבקר מתניהו אנגלמן על פגיעה משמעותית בפעילות הרפואה השוטפת בזמן המגפה, ואף תקף את התמודדות הממשלה עם המשבר.
חבר הכנסת לשעבר עפר שלח, שעבד בראשות ועדת הקורונה והוועדה לביקורת המדינה שוחח עם ענת דוידוב ב־103fm והגיב לממצאי הדו"ח: "ביחס לדוח"ות אחרים, הדו"ח הזה כמעט מיותר. הממשלה התחלפה, כולם יודעים מי היה ראש הממשלה ושר האוצר. במובן זה, אנחנו רואים את מוסד מבקר המדינה קצת בחולשתו, מפני שהוא בא שנה וחצי אחרי האירוע. מהיום הראשון, הרבה מאוד אנשים אמרו שאת המשבר חייב לנהל סוג של מטה כללי מקצועי, בראשו יש פרויקטור שלבד הוא לא מספיק".
"תוכנית הרמזור היא נקודה אחת בסיפור - מדינת ישראל לא גיבשה מערך אמיתי של התמודדות עם משבר רוחבי ועמוק כמו משבר הקורונה, וזה נכון לממשלה הקודמת ולזו", העריך, והוסיף: "משברים כאלה יקרו בקצב שאנו לא אוהבים, לכן אני לא חושב שהדו"ח יזיז לכאן או לכאן. מה לעשות שכובד משקלו של מבקר המדינה הולך ונחלש? אין לו סמכויות כמו במדינות אחרות. לדו"ח הזה לכשעצמו לא תהיה חשיבות, במיוחד שמבקר המדינה אומר בו בעיקר מה לא היה. הדו"ח הזה בא מאוחר, ובמובן זה הוא לא יזיז את הסקלה".
בסיום דבריו, התייחס חבר הכנסת לשעבר שלח לדרישה לנעול את פרוטוקול הקורונה בממשלה לשלושה עשורים: "לא יכולה להיות לדבר הזה הצדקה של ביטחון המדינה, אלא מקסימום התחייבות לחברה שמכרה לנו את החיסונים. אין הצדקה לסגור את הפרוטוקולים, ובטח לא בנימוק של ביטחון המדינה ל־30 שנה".
עריכה: מיכל קדוש