"מעמדם של המורים בשפל"
ענת דוידוב בטור אישי: "פחות מ-24 שעות לצלצול הראשון, הגענו לרגע שהורים מייחלים לו, גם אם הפתיחה היא לא אותה פתיחה ובוודאי שללא אותה חגיגיות"
פחות מעשרים וארבע שעות לצלצול הראשון. הגענו לרגע שהורים מייחלים לו בסיום החופש הגדול, גם אם הפתיחה היא לא אותה פתיחה, בגלל כאב הראש של הקורונה, ובוודאי שללא אותה חגיגיות. מניחה שאתם מודעים למעמדם של המורים. מעמד שהולך ונישחק - עומס עבודה, כיתות צפופות ותנאי עבודה לא מתגמלים.
שרי חינוך מתחלפים כאן בקצב של גרביים, לכל שר אג'נדה משלו, וזו זכותו המלאה. כמה רפורמות כבר ניסינו, היינו באופק חדש, בעוז לתמורה, בלמידה משמעותית ובחמש יחידות מתמטיקה ואנגלית... מספיק? לא מספיק.
כותרת לא מפתיעה ומאד מטרידה, מתפרסמת הבוקר בעיתון 'דה מרקר' - "הציון הפסיכומטרי של בוגרי המכללות להוראה הוא 478. רק 478, בעוד הציון הפסיכומטרי הממוצע בכלל האוכלוסייה עלה ל- 561, ועדיין זה של כלל המורים הוא 506, נמוך בפער מהכלל. אי אפשר להתקבל היום למוסד אקדמי רציני, למקצוע רציני, ללא דרישה לציון פסיכומטרי גבוה משמעותית מ- 561.
כדי להיות מורה בישראל, לא צריך הרבה. לשכר יש כנראה מרכיב משמעותי בהחלטה אם לבחור במקצוע. לשם דוגמה, פינלנד. מדינה שמציבה את מקצוע ההוראה בראש סולם החשיבות של המדינה, ובהתאם התגמול. הכי טובים באים. בצדק.
בישראל, מבלי לפגוע בכבודם של המורים, לא מכבדים את המקצוע. מעמדם של המורים בשפל. התלמידים מזמן מצפצפים עליהם, ההורים מצפצפים. בתי הספר הפכו מזמן פלטפורמה לציונים, הערך "חינוך" מת מזמן. מעט מאד נותר מהמקצוע הכי חשוב: הפסיכומטרי 478, והשמרטפייה. מי שלא יכול לממן שיעורים פרטיים, אבוד לו.
בהצלחה לכולנו.
