"בתי נשבעה שמירית החזיקה את ידה בלידה"
אתמול הפך דידי לסבא בפעם השלישית, לראשונה ללא רעייתו מירית ז"ל • סיפר בהתרגשות: "כמה כיף היה לשמוע את הבכי הקטן והחזק הזה של שיה, מתנת האל"
אתמול (א'), בדיוק בשעה בה היה אמור לשוב אל אולפן השידור לעוד שעתיים של צחוק ושמחה, הפך דידי הררי לסב בפעם השלישית, כשבתו מאיה ילדה את בתה הראשונה אחרי שני בנים. וכמתבקש, השמחה שהגיעה אחרי שנה מורכבת למדי בה איבד דידי את רעייתו מירית ז"ל, הייתה גדולה.
את דבריו היום, יממה ועוד שעה אחרי הרגע הגדול, פתח דידי בשאלה: "כמה אושר יכול לגרום לכם 3 קילוגרם ו־160 גרם? במקרה שלי, עד אין קץ. אתמול, יא' בחשוון, ה־17 לאוקטובר בשנת 2021, לא הייתי בשידור מהסיבה המאוד פשוטה - אתמול בצהריים, מאיה שלי ילדה את הנכדה הראשונה שלי אחרי שני בנים. 3 קילוגרם ו־160 גרם של מתיקות של אין קץ, של מושלמות בעיניי הסבא והאמא, של חדות".
"כל מה שאגיד בעניין לא יכול לתאר את כמות האושר שדבר כזה גורם לך", התמוגג והוסיף: "בחמש לפנות בוקר מאיה הרגישה שזה קורה, והגיעה לבית חולים מאיר בכפר סבא, וזהו, נכנסה למיון יולדות. לא יכולתי שלא לחשוב על אותם מתמחים ומתמחים שעובדים 26 שעות, והסתכלתי על הצוות לראות האם רואים על פניהם עייפות מסוימת. אני מוכרח לומר שלא, כולם היו בחיות ממש כיפית. מטפלים ומטפחים את כל אחת מהיולדות שמגיעות, מחכים, מזרזים אם צריך, מחברים לאפידורל, כל מה שצריך כדי להכין את היולדת לרגע המאושר בחייה, בו היא מתמזגת עם האלוהות ויחד הם יוצרים חיים".
על הרגע בו השתנו חייו בפעם השלישית, שיתף באופן שאינו משתמע לשני פנים: "יכולתי לדבר שעות על הצוות הרפואי, ועל האחיות והמיילדות המדהימות שהיו שם. מסתבר שהמיילדת של מאיה גרה בשכנות אליי, כך שזה ממש הרגיש כאילו היא מהמשפחה. כשהחלה הלידה יצאנו החוצה, אבישג, נועה ואני, ורק רז בעלה של מאיה, נשאר איתה. כולנו הצמדנו את הראש לדלת, בצורה שאם האחות הייתה פותחת אותה היינו נופלים פנימה, מרוב הרצון לשמוע כל צליל כזה קטן של מאיה, אם כואב לה, מה אומרת המיילדת. כולנו מייחלים ומחכים לרגע הקטן הזה שבו התינוק משמיע את הקול שלו".
והשאר? היסטוריה. בסוף דבריו הגיע הררי ללידה המרגשת, ולהגחתה של שיה לאוויר העולם. "אז יורד ממך משקל עצום של דאגה ומתח, והקול שלה, הבכי שלה, הוא כמו פעמונים באוזניים שלנו. כמה כיף היה לשמוע את הבכי הקטן והחזק הזה של הבת שנולדה. מאיה היא הבת שלי, אני אוהב אותה ברמות שאין לתאר, אבל אני באמת לא מכיר הרבה נשים שיודעות לשאת את הכאב הזה, להיות שם, לחוות אותו ולהרגיש כל כך שלמה עם הבריאה עצמה".
מאיה נשבעה שמירית הייתה שם והחזיקה את ידה
לצד צהלות השמחה, חוותה משפחת הררי גם את הלידה הראשונה שלא לוותה בתמיכתה הפיזית של מירית ז"ל, שהלכה לעולמה לפני מעט יותר משנה. למרות זאת, סיפר דידי בקול חנוק, היא הייתה שם ברוחה: "כמובן שברגעים הכל כך שמחים האלה לא יכולנו שלא לחשוב על מיריתי שלנו, האישה והאמא. מאיה נשבעה שמירית הייתה שם והחזיקה לה את היד. אפילו דנה המיילדת אמרה שהיא הרגישה את מירית בחדר בזמן הלידה, ותאמינו או לא, זה נותן הרגשה טובה. שיה היום ממש ברגעים אלה בת יום, זה השם שלה, מאיה בחרה אותו, שי יה, מתנת אל, זו ללא ספק מתנת אל אחת גדולה ונפלאה שקיבלנו למשפחה".
עריכה: מיכל קדוש
