לפני 15 שנה, כמעט לפני שני עשורים, אחיינותיה של עדנה שטרית איבדו את אמם ללא כל התראה מוקדמת; לאחר האבדן הנורא, הרגישה כי אינה יכולה להותיר אותן לטיפול הרווחה, ואימצה אותן לחיקה במסגרת אומנת קרובים. מאז, השאר היסטוריה; שתי הבנות הפכו לחלק מהמשפחה, וכעת הן בונות את חייהן כיתר ילדיה.
שטרית, אם יחידנית לחמישה, שוחחה עם מעיין אדם ב־103fm וסיפרה על ההחלטה שללא ספק שינתה את חייה לבלי היכר: "בניגוד לאימוץ, כאן יש קשר רציף עם משפחת המוצא. התהליך היה מאוד מורכב, הייתי כבר גרושה ובעשייה מקצועית משמעותית. במובן הזה, זה פגש אותי מאוד לא מוכנה. בתוך התהליך, התחלתי להכיר את הבנות. לא ידענו עליהן תקופה מאוד ארוכה, ונמסר מהרווחה שאם אין אדם מהמשפחה שיכול לקחת את הבנות, הן ילכו לאימוץ".
"הכרתי מקרוב מה ילדים עוברים בתהליכים כאלה", שיתפה בכאב והוסיפה: "לא יכולתי לשאת את המחשבה על שהן יצאו מהמשפחה. בחנוכה היו לי כמה ימים להיות איתן, והסברתי להן שעכשיו הן יהיו אצלי באופן קבוע. הן מאוד התרגשו כי יש לי בית נחמד והיו שם אחים עבורן, הבית שלי מאוד שמח. היו אפיזודות של בכי כי הן היו אחרי אבדן והרבה אי הבנות, זה היה להכיר להן את הבית על כל החוקים שבו".
על שתי בנותיה החדשות כיום, סיפרה שטרית: "השלב המרדני לא היה. יש הכרת תודה מאוד מובנית, הן מאוד דעתניות ויודעות לומר את שלהן אך הן בנות מדהימות. היום הן בנות 22 וחצי. חלפו 17 שנה, אחת התחילה ללמוד השבוע, והשנייה מדריכה במכינה קדם צבאית. שתיהן אחרי שירות קרבי מאוד משמעותי. זו החלטה מאוד קשה ומשנה חיים. זה מצריך כוחות והתגייסות של המשפחה. אני יודעת שבטווח הארוך זה הדבר המשמעותי ביותר שעשיתי בחיי ברמה שלי כאדם, כאמא, עבור ילדיי הביולוגיים, עבורן ועבור המשפחה".
לשיחה הצטרפה טלי חלף, מנכ"לית עמותת 'אור שלום' הפועלת למען מציאת משפחות אומנה לילדים, והביאה את נתונים נוספים על פעילות העמותה: "אנו בכל עת מחפשים עוד ועוד משפחות כאלה, כי יש הרבה ילדים שממתינים וזקוקים לבית. אנו בוחנים שהמניע הוא מניע נכון. ילדים אצלנו תמיד ילכו לחוגים ולהעשרה, כי אנו רוצים לשנות לא רק את החיים של הילד הזה אלא גם של הדורות הבאים. התנאי הראשון הוא שצריך לאהוב ילדים, לחבק אותם ולהאמין להם".
עריכה: מיכל קדוש