"אנו לא יודעים את אפקט החיסון על הזן החדש"
תת זן חדש של וריאנט ה'דלתא', ה'דלתא AY4.2', התגלה בישראל • פרופ' דרור מבורך: "זה לא הזמן להחליט שנגמר הסיפור, צריך להתכונן למלחמה הבאה"
לאחר שנדמה שמגפת הקורונה הלכה והפכה לפחות מרתיעה ומאיימת נוכח שיעורי התחלואה הנמוכים בעת האחרונה, מקרים ראשונים של תת זן קורונה חדש - ה'דלתא AY4.2' התגלו בישראל. האם ישנה סיבה לדאגה? פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, עם כל הפרטים.
הגעתו של תת זן הדלתא החדש לישראל מגביר את החשש מגל הדבקות קשה נוסף. "אנחנו לא יודעים על הזן הרבה אבל אנחנו יודעים עליו שהוא כרגע 8% מכלל ההדבקות החדשות באנגליה", הסביר פרופ' מבורך, "הוא לא מצליח להתחרות עם זן הדלתא הקודם אבל יש לו נתח מסוים שיכול להוביל להדבקה נוספת ועלייה בתחלואה"
"אנחנו לא יודעים את אפקט החיסון עליו, אנחנו רוצים להניח שהחיסון כן טוב עבורו כיוון שבסופו של דבר מדובר בזן הדלתא עם מוטציה נוספת", אמר, והוסיף: "צריך לעקוב ולהבין מה קורה, במיוחד כשזיהינו ילד שהגיע עם המוטציה לארץ ויכול להיות שיש עוד אנשים שלא זיהינו".
האם צריך לסגור את השמיים חזרה? "צריך לפקח עליהם, לשלוח את הבאים לבידוד ולפקח שהם באמת מיישמים אותו", השיב, "חלק מהטענות על אנגליה זה שהיא לא סגרה טוב את השערים בפני הודו, ומשם הגיע זמן הדלתא. אנחנו חייבים להיות מפקחים טובים על שערי היציאה".
"אנשים צריכים להבין שהם קהילה אחת"
כחלק מהתמודדות עם נגיף קורונה וגילוי מוקדם של המוטיציות נעשה ריצוף גנטי מדגמי לחולים המאומתים. "עד לא מזמן בישראל בכלל לא עשו ריצוף גנטי, למדנו על חשיבות הריצוף מאנגליה", הבהיר, והדגיש: "בכל מדינה צריכים לרצף גנטית מדגמים של המאומתים כדי לזהות זנים חדשים. אני מניח שכשראש הממשלה אומר שצריך להגביר את הריצוף הגנטי זה אומר לעשות בפחות מדגמים ריצופים כדי לגלות מוטציות חדשות".
בסיום דבריו התייחס פרופ' מבורך למודל הכיתה הירוקה והביע דעתו על הנושא. "זה מודל נכון אם מיישמים אותו, לצערי מה שאנחנו שומעים זה שהוא נתקל בקשיים ביישום. אנשים צריכים להבין שהם קהילה אחת והם צריכים לתמוך אחד בשני - אם ההורים ישתפו פעולה בצורה טובה אז נוכל ליישם מודל של כיתה ירוקה", אמר.
עריכה: שני רומנו
