להקת פפ
דני דבורין מתפעל מיכולתה של מנצ'סטר סיטי, וטוען: פפ גווארדיולה - גדול המאמנים של התקופה • וגם: מה אין לכדורגלנים שלנו?
אם ברצונכם לקבל דוגמא מוחשית למה שמבדיל בין הכדורגל הישראלי לבין אירופה במיטבה, כדאי שתראו את קלטת המשחק שבו ניצחה מנצ'סטר סיטי 1:2 את פריז סן ז'רמן. לקראת סוף השבוע האחרון ראיתי בטלוויזיה את המשחק הזה, ומעבר ליכולתם של השחקנים, בלט משך כל 90 הדקות, קצב המשחק, ששום קבוצה ישראלית אינה מסוגלת לעמוד בו.
אם היה עליה להתמודד עם הקצב המהיר והבלתי פוסק, היו השחקנים שלנו זקוקים למנוחה בת שבוע. המהירות ובעיקר האינטנסיביות, הם גורם מכריע בכדורגל של סוף 2021. שחקניה של מנצ'סטר סיטי פעלו כיחידה אחת שנעה ללא הפסקה: עולה להתקפה ויורדת להגנה, כאילו תוכננה בידי מחשב. היכולת שהפגינה היא לכן גם ההוכחה לכך שפפ גווארדיולה הוא גדול המאמנים של התקופה.
הסיטי עלו לפחות בדרגה אחת על הקבוצה מפריז, שבהרכבה הופיעו ענקי הכדורגל, מסי (שקיבל אמש, זו הפעם השביעית, את כדור הזהב), ניימאר, אמבפה, ובהמשך גם די מריה, ששותף כמחליף. על יכולתם של כוכבים אלה אין צורך בהוכחות חדשות, אבל כקבוצה חסרה פריז סן ז'רמן את הלב הענק שייחד את שחקני הקבוצה האנגלית. נכון שמסי יכול לנצח במו רגליו, כל משחק, אבל מדובר כאמור במבצעים אישיים של גאון. לפריז לא היה, לפחות לא הפעם, את הביחד שהציגה להקתו של פפ.
זה היה עונג צרוף של קונצרט כדורגל, מול יריבה חזקה מאד, הטוענת העונה לזכייה בליגת האלופות. אם תעמוד לסיטי גם טיפת מזל, שבלעדיה אי אפשר לזכות בתואר, היא לדעתי המועמדת מספר 1 להניף את גביע האלופות. אפילו קבוצת ספורט גדולה זקוקה לטיפ טיפת מזל.
