הסיוט של חפץ
סנ"צ בדימוס עו"ד ירון לונדון על תיאורי האימים של עד המדינה ניר חפץ מימי חקירתו במשטרה: "לעתים לחץ פסיכולוגי קשה הוא הרבה יותר מאלימות פיזית"
בתיאורים קשים לעיכול, סיפר היום (ד') עד המדינה ניר חפץ בכותלי בית המשפט כיצד נהגו בו חוקרי משטרת ישראל במהלך חקירתו, לדבריו: "איימו עליי עשרות פעמים שיחריבו את משפחתי. זה היה איום בעולמות האישיים". סנ"צ בדימוס, הסנגור הפלילי ועורך הדין ירון לונדון הביע את דעתו על טענותיו של חפץ.
"חקירה היא לא תענוג גדול", אמר לונדון בפתח דבריו, "אין ספק שחלק מהדינמיקה, השיטה והאמצעים לשבור אותך ולהוציא ממך את מה שרוצים זה להפעיל לחצים פסיכולוגיים כבדים. ברור לכולם, וגם בית משפט העליון עמד על זה לא פעם ולא פעמיים, שאפשר לפסול הודאה כשמדובר באלימות, אמצעים פיזיים וגם פסיכולוגיים שהם כבדים ומציקים. מה ששוכחים זה שהרבה פעמים הסטירה היא כלום. לפעמים זה הפגיעה בכבוד, ההשפלה והניגון על עצבים רגישים. כל חוקר טוב יכול לזהות אחרי זמן מה מיהו פוטנציאל להיות עד מדינה".
אז איפה עובר הקו האדום? "זו שאלת המיליון דולר.המוטיב המרכזי בין כל הנחקרים זה שיש את הנקודות הרגישות.כל עניין שטח ההפקר זה העניין האם ההודאה או ההחלטה שלך לשתף פעולה נעשתה מרצון חופשי. לפעמים לחצים פסיכולוגיים כבדים וקשים הם הרבה יותר מאלימות פיזית" השיב לונדון.
"מה שאמור להיות המצפן שלך כחוקר זה לשמור על מוסריות וערכיות"
בהמשך השיחה, שיחזר היכן היה צריך בעצמו לזהות את שטח ההפקר בחקירות השונות: "היה לי תיק מאוד מסובך. שמענו שיש לאחד הנחקרים מערכת יחסים לא רצויה ולא מקובלת עם בת משפחה שלו בתוך המשפחה. אחרי תקופה ארוכה שלא הצלחנו להוציא ממנו את מה שרצינו, באחת הישיבות שעשינו הוצע להשתמש בחומר הזה - לא הסמכתי וזה לא קרה בסוף, למרות שהיה ברור לכולם שזה דבר שיכל להביא אותו למקום אחר. מה שאמור להיות המצפן שלך כחוקר זה לשמור על מוסריות וערכיות".
על עדותו של עד המדינה ניר חפץ, אמר: "צריכים לבדוק את הדברים. יכול להיות שחפץ שתק, עשו את התרגיל והמדובר ובהזדמנות הראשונה הוא הפך להיות עד מדינה. התרגיל הזה שלל את רוצו. המדינה לא יכולה להיות בפוזיציה שהיא תיתן למישהו לגיטימציה להיות נבל ברשות התורה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
