את סיפור החנוכה הזה, תתקשו מאוד לשכוח; בתוכניתה, שיתפה מרסל מוסרי במילותיה על זוג האוהבים שחגגו את חג האורות ביחד, שהיה בו משהו אחד חסר: "גבר ואישה עומדים מול חנוכייה ישנה ומחלידה. כבר לפני שבועיים, אמרה לו שאת החנוכה הזה היא רוצה בדיוק כמו שחגגה בילדותה, עם נרות צבעוניים, שמש מהודר ומעוז צור אחד שגובר על מעוז הצור של השכנים".
בהמשך, הוסיפה מרסל: "כל זמן שהנרות דולקים אפשר לתקן, ואם לא מתקנים הנרות, מתקנת האהבה".
כיצד נגמר הסיפור שהפך לנס?