מודעה שפורסמה באתר לחיפוש עובדים הציעה משרה לתפקיד מנהל תוכן בספריה הלאומית, תפקיד שהתברר לאחר מכן שזהו אחד התפקידים הבכירים בספריה, הרקטור הראשי של המוסד הנחשב. לתפקיד מונה מי שהיה פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, מינוי שעורר תגובות רבות, ובהמשך גם תחקיר על המינוי ב'חדשות 13' - כיצד ניצן הגיע לתפקיד, והאם הוא נתפר למידותיו?
אילה חסון, שפרסמה את התחקיר שוחחה עם אראל ויריב ואמרה, "מדובר בתפקיד כה מכובד של ראש הספריה הלאומית, זה היה תמוה לשנות את זה ממנהל תוכן לרקטור תפקיד מכובד וייחודי שיש רק אחד כזה במדינה. צריך לפרסם מודעה קטנה בעיתונים בצורה בולטת, במקומות רלוונטיים שמחפשים אנשים עם כישורים אקדמים מוכחים לתחום הספציפי הזה, ולא באתר שבו מחפשים עבודה בהיי טק".
המשיכה ואמרה, "מתוך 70 מועמדים ראויים לכאורה שהגיעו לשם נבחר שי ניצן. זו לא הגדרת תפקיד שמגיעים אליה שמות גדולים (מנהל תוכן), מר בלומברג אמר לי כדי להוכיח לי כמה הוא התרשם משי ניצן הוא אמר לי שהוא ישב איתו עשרות שעות - אז כמה ישבת עם המועמדים האחרים?", תהתה.
תגובת הספריה הלאומית: "ועדת האיתור שמינתה הספרייה סברה שנסיונו הניהולי הרב של שי ניצן, השכלתו האקדמאית הרחבה, שכוללת ארבעה תארים - כולם בהצטיינות - במדעי הרוח והחברה, יכולותיו האינטלקטואליות והאחרות, מכשירות אותו לתפקיד רקטור הספרייה. דירקטוריון הספרייה החליט פה אחד לקבל המלצה זו. שום פוליטיקאי לא היה מעורב במינוי זה".
"ישנו חבר דירקטוריון אחד שבינו לניצן יש קשרי ידידות מילדות. הוא לא היה מעורב בהעלאת המועמדות, לא היה חבר בוועדת האיתור ונמנע מלהשתתף בהצבעת הדירקטוריון על המינוי.
במסגרת הליכי ועדת האיתור, ניצן רואיין מספר פעמים - משך שעות רבות - על ידי יו"ר הדירקטוריון שעמד בראש ועדת האיתור וכן רואיין על ידי שאר חברי הוועדה. במקביל, רואיינו גם מועמדים בולטים אחרים משך שעות רבות. כמו כן נערכו שיחות עם ממליצים רבים שסברו שניצן מתאים מאד לתפקיד".