איך הפכנו להיות המדינה היקרה בעולם?
נתון מדאיג: סך הרכישות בישראל בשנת 2021 עמד על כ-380 מיליארד ש"ח לעומת כ-30 בלבד בחו"ל • איתי חזן מחברת 'כ.א.ל', הגיב
על פי דירוג מגזין האקונומיסט של הערים היקרות ביותר - תל אביב עלתה מהמקום החמישי בשנה שעברה למקום הראשון. בנוסף לכך, על פי מדד הרווח הצרכני של הישראלים ב־2021, סך הרכישות בישראל בשנה האחרונה עמד על כ־380 מיליארד ש"ח לעומת כ־30 מיליארד ש"ח בלבד בחו"ל. כיצד הפכנו להיות המדינה היקרה בעולם? ענת דוידוב דנה על כך עם איתי חזן, ראש מערך הדאטה והדיגיטל בחברת 'כ.א.ל', אשר הביע את דעתו בנושא.
בפתח דבריו, העריך חזן כי "סך הרכישות עומד להסתכם ב־410 מיליארד ש"ח - מדובר בשיא ישראלי חדש ברכישות בכרטיסי האשראי, עלייה של 19 אחוזים לעומת אשתקד".
"כשאנחנו מסתכלים פנימה אנחנו רואים שיש עלייה של 16 אחוזים ברכישות בישראל ובאתרים בחו"ל יש עלייה של 64 אחוזים לעומת אשתקד", הסביר, "יש כאן גם את השפעת הקורונה. שנה שעברה הייתה צריכה קצת יותר נמוכה ממה שחזינו בגלל הקורונה ובעיקר בעולם התיירות. עכשיו אנחנו חוזרים חזרה למספרים שאנחנו מכירים, לעלייה מאוד גבוהה ולאחרונה נחצה רף 400 מיליארד השקלים בשנה".
תל אביב אומנם הוכרזה כעיר היקרה בעולם, האזרחים מתלוננים על יוקר המחיה והמחירים המופקעים, אך כל זה לא משפיע על כמות הרכישות בקרב הישראלים. "מה שרואים זה שהישראלים קונים גם דברים שהם צריכים. יש הרבה יותר רכישות באונליין לעומת שנים קודמות. הרכישות באונליין מתאפיינות ברכישות קצת יותר חכמות. באופן יחסי הרכישות באונליין לא יורדות, אם שנה שעברה ראינו את הזינוק המשמעותי כי אנשים לא יצאו מהבית, אנחנו רואים שהם פשוט נשארו באונליין. יש עלייה ברכישות הפיזיות כי הקניונים נפתחו חזרה", אמר.
"יכול להיות שהשתנה אופי הצריכה הישראלי. משבר הקורונה גרם אולי קצת לרכוש יותר כאן ועכשיו ומבחינת עליות המחירים הן עדיין לא משתקפות בצורה משמעותית בתוך הסל הישראלי", ציין, וטען: "הרכישות בוצעו בעיקר כנראה בחודשים האחרונים ואנחנו מדברים בראייה שנתית, אז אני מניח ששנה הבאה אנחנו נראה".
"לחסוך פחות, להוציא יותר ולחיות את הרגע"
בצל הקורונה והסגרים, החשק לחופשה רק עלה ועלה. על פי איתי חזן, ראש מערך הדאטה והדיגיטל בחברת כ.א.ל מדובר באסקפיזם טהור: "אנחנו רואים עלייה של קצת יותר מפי 2 מאשתקד, עם עלייה של 30 אחוזים בסל הממוצע. אנשים רוצים לברוח משגרת החיים ובכל מקרה לצאת לנופשים. שילמו 30 אחוז יותר על נופש בישראל לעומת השנה שקדמה לה. זה אומר שכל אחד ואחד מאיתנו, אנשים שרוצים לחיות ולצאת מהשגרה השוחקת, מוכנים להוציא קצת יותר. בסופו של דבר לכולנו יש צורך מסוים של קצת לפרוק את חיי היום יום והשגרה השוחקת ואולי אנחנו מוכנים להוציא קצת יותר. לחסוך פחות, להוציא יותר ולחיות את הרגע".
וולט, תן ביס ושליחים מכל עבר הפכו לנורמה מאז פריצתה של הקורונה לחיינו. האם ענף המסעדות בעלייה? "יש שיפור משמעותי לעומת אשתקד, בראייה כוללת יש עלייה של 54 אחוזים", הבהיר חזן, "מה שבולט מאוד זה ששיעור הרכישות באונליין. שנה שעברה הגיע לרמה של 28 אחוזים והשנה עלה לאזור של 29 אחוזים. האונליין בעולם המסעדות הוא חזק, כל הפלטפורמות תופסות מאוד חזק וכנראה גם נותנות שירות מאוד טוב לצרכנים. יש גם מסעדות שהקימו רשתות הפצה יותר יעילות. אנחנו רואים שענף המסעדות צומח והצמיחה כמעט כולה מגיעה מאונליין. מעבר לחנויות הפיזיות שיש בהן מגבלת מקום אנחנו רואים את הישראלים קונים באונליין ולא מפחדים".
"כנראה שמחירי הביטוח נשחקים ואולי צרכנות הביטוח הפכה להיות קצת יותר חכמה"
לעומת ענפים אחרים, בענף האופנה נרשמה ירידה ברכישות האונליין. "שנה שעברה היה שיעור חריג של אופנה של 22 אחוזים שרכשו באונליין, אבל השנה זה ירד חזרה לרמה של 20 אחוז. אנשים חזרו לקנות והאופנה ברמה הכוללת צמחה ב־32 אחוזים לעומת שנה שעברה".
"שני ענפים שלא צמחו זה ענף המזון וענף הביטוח. ב־2020 קנינו את כל מה שהיה, כולל גלילי נייר טואלט בכמויות אסטרונומיות. גם בביטוח אין עליה וזה יכול להיות גם קצת בגלל כוחות השוק, אולי המחיר הממוצע ירד כי בגדול בביטוח כל שנה קצב העלייה אמור להיות לפחות בקצב גידול האוכלוסייה, ואם הוא לא צומח זה אומר שכנראה מחירי הביטוח אולי קצת נשחקים, אולי הצרכנות של הביטוח הפכה להיות קצת יותר חכמה" סיכם.
עריכה: שני רומנו
