"יש לנו פי 2 אנשי צוות חולים מהגלים הקודמים"
פרופ' דרור מבורך (בי"ח הדסה) הביא תמונת מצב לנדבקים בקורונה: "אנחנו רואים את הזרימה של האנשים למיון, לצד מחסור באנשי צוות"
גל האומיקרון ממשיך להכות בישראל ומספר המאומתים היומי עומד על למעלה מ-70 אלף. זאת כמובן רק הנתונים הרשמיים, ועל פי ההערכות מדובר בכ-200 אלף חיוביים מדי יום. לצד זאת, כ-600 אלף אנשים שוהים בבידוד, ועומס רב נרשם בבתי החולים בשל נתוני התחלואה הגבוהים ותחלואת החורף. פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה ב'הדסה', עדכן במצב בבית החולים.
פרופ' מבורך סיפר: "אנחנו רואים שיש זרימה מתגברת למיון וזה מאלץ אותנו לפתוח כנראה היום או מחר מחלקה רביעית כבר, הפעם בהר הצופים. אנחנו גם צופים שהזרם הזה לא ירד עד שבוע הבא שבו צפוי שיא המגפה. לכן אנו משתדלים לטפל ולשחרר". כמו כן, ציין כי "יש לצערי חסר צוות עצום", דבר שמשפיע על יכולת ההתמודדות בבית החולים.
הוא עדכן כי מספר המאומתים בקרב אנשי הצוות עומד על "פי 2 בהשוואה לגלים קודמים". עם זאת, ציין: "המחלה לא קשה, אבל היא מחייבת בידוד. כתוצאה מזה יש חסר צוות. אם אחות צריכה לכות 10 חולים במקום 5 זה מתבטא".
באשר לתחלואה החורף, אמר פרופ' מבורך: "אני רואה ירידה בשבוע האחרון בחולי השפעת, תחלואה חורף תמיד גורמת לגודש במחלקות אבל העומס הוא בעיקר בגלל הקורונה כרגע. הקורונה מתחלקת לאנשים שמאושפזים בגלל קורונה וגם אנשים שהקורונה שלהם לא קשה אבל בגלל מחלות הרקע שלהם הם מאושפזים וזקוקים לסיעוד, טיפול, שחרור וקבלה".
"יש עשרות ילדים מאושפזים"
בהמשך, הביע את דעתו על האפשרות שיקוצרו ימי הבידוד לילדים, זאת על מנת לנסות ולאפשר שגרה לימודית רציפה: "השאלה היא לא שאלה של מחלה חריפה. 99 אחוז מהילדים עוברים אותה בקלי קלות, זו האמת. יחד עם זאת, ממה שחוששים זה משתי תסמונות יותר ארוכות טווח – PIMS שזה תסמונת דלקתית שמופיעה שבועיים-10 שבועות לאחר המחלה וגורמת למצבי שוק ומצבים מסכני חיים ומופיעה ב-10 מתוך 3,000 ילדים. השני, 'לונג קוביד' שגורם לתופעות של עייפות, כאבים, חוסר ריכוז וכן הלאה שמוערך 4-2 אחוזים מהילדים".
הוא הסביר כי הנגיף נמצא בחיינו 6 שבועות בלבד וזמן זה לא מאפשר ללמוד את הסוגייה, אך "יכול להיות שהווריאנט הזה גורם הרבה פחות לתסמונות האלה. אני חושב שהדיווחים שקיבלנו מניו יורק ואנגליה לגבי אשפוז גבוה של ילדים עדיין לא מתקיימים כאן, עדיין לא רואים המון ילדים. יש עשרות ילדים מאושפזים. אין לנו עדיין מידע וקצת לא בטוחים מה צריך לעשות".
עוד הוסיף פרופ' מבורך: "אם מישהו היה אומר את זה לפני חודש וחצי, היו צועקים עליו – 'מתנגד', 'מכחיש' וכן הלאה. יש פה תהליך שאנחנו מתחילים להתייחס למחלה הזאת, לפחות הווריאנט של האומיקרון, כמחלה שצריך לחפש איך לחיות איתה. אחד האמצעים זה ביטול הבידוד. אני חושב שזה סביר בתנאי שיש משמעת הורית וציבורית, שלא כל אחד 'הישר בעיניו יעשה'; כמו שאני שומע שלנתב"ג הגיעו 40 חולים לטיסות בלי להתחשב באחרים. אנחנו חייבים להיות אחראים יותר, כי אנחנו רוצים לחיות עם המחלה הזאת".
עריכה: עופרי גליכמן
