103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מעיין אדם

"כשחטפתי את השיתוק, העולם שלי עצר"

מיכל אנסקי פותחת מכון לטיפול, שיסייע לכאלה שלקו כמוה בשיתוק בפנים • על הרגע בו חייה השתנו: "הכי נורא היה לי לחשוב שלא אוכל לחייך יותר"


אתמול (ה'), העלתה מנחת הטלוויזיה, הגסטרונומית ועיתונאית האוכל מיכל אנסקי פוסט חשוב בחשבון ה'אינסטגרם' שלה, שבו סיפרה שהחליטה לפתוח מכון לטיפול בפציאליס וסינקנזיס, שיסייע לאנשים שעברו חוויה קשה מהסוג שלה לאחר שלקתה בשיתוק על שם בל. אנסקי שוחחה עם מעיין אדם ב־103fm, סיפרה על היוזמות שהצליחה לקדם לאורך הקריירה ושיתפה ברגעים הקשיים שהתלוו לשיתוק הפנים.

"לפרסם את הפוסט הזה, לקום ולעשות את זה זה אחד הדברים הכי קשים שהכי דרשו ממני אומץ", שיתפה אנסקי בפתח דבריה, "כשחטפתי את זה העולם שלי עצר - זה ממש טראומה. חטפתי שיתוק בפנים, לא הבנתי מה קורה לי, נחתתי מטיסה מניו יורק והחיים שלי השתנו. זה היה טראומתי מאוד".

הרגעים הראשוניים של השיתוק בפניה חרוטים בזכרונה כאילו קרו רק אתמול. "בהתחלה לא הבנתי מה קורה. הגעתי לחדר מיון ושיחררו אותי הבייתה עם מרשם לסטרואידים ואמרו שזה יעבור. קמתי בבוקר והייתי בטוחה שזה יעבור לי. אני רצה לראי, עושה פרצוף ואני נראית כמו מפלצת. התמונה שהעלתי אתמול היא תמונה מחמיאה, זה היה נראה זוועה. כשהייתי אוכלת זה היה נוזל, לא הייתי מצליחה לצחצח שיניים. אחרי 5 ימים נעלם לי חוש הטעם והרופאים לא אמרו לי שזה יגיע לזה. הם אמרו שזה יעבור ואני קמה בבוקר וזה לא עובר אפילו קצת", שיחזרה.

"הלוואי והייתי יודעת היום מה שלא ידעתי אז - רוב הסיכויים שזה היה ויראלי אצלי"

על המחשבות שעוברות בראש ואי הוודאות אם פניה יחזרו לכשהיו, סיפרה: "הכי נורא היה שאני לא אוכל לחייך יותר. המכון נקרא 'Smile Back' כי זה להשיב את החיוך ולחייך בחזרה. אני עשיתי את כל הטעויות האפשרויות. יש לי צוות רפואי מדהים שאיגדתי ואנחנו מיושרים בקו אחד עם מה שקורה בעולם. אנחנו חוד החנית של האינפורמציה ובארץ זה לא היה. כל חדר מיון מטפל אחרת, ובכל חדר מיון יש פרוטוקול אחר. הלוואי והייתי יודעת היום מה שלא ידעתי אז. קיבלתי תרופות לא מותאמות ולא מינון נכון. סטרואידים צריך לתת חזק ואז לרדת, וצריך לקחת כדורים אנטי־ויראלים כי יכול להיות שזה ויראלי. רוב הסיכויים שזה היה ויראלי אצלי".

עוד הסבירה כי "יש נגעים שמופיעים רק אחרי שלושה שבועות והכדורים הוויראלים רלוונטים ועוזרים רק ב־72 שעות הראשונות, אני פיספסתי. זו תורה שלמה. אני כל הזמן אומרת מה היה אם, זה נורא קשה לחיות עם התחושה הזו. זה מזעזע כי כל הזמן יש את ה'מה אם' ו'למה לא'. מצאתי את עצמי מטורטרת יחד עם אייל ושום דבר לא עוזר. היו גם דברים שהזיקו, כמו טיפולי חשמל שעשיתי שאומרים שהם לא טובים. עשיתי המון טעויות שעיכבו את ההחלמה שלי".

"היו המון אנשים שרצו להיות חתומים על 'להבריא את מיכל אנסקי ולהוציא אותה מזה' כי היה לזה פרופיל תקשורתי מאוד גבוה", טענה.

בפתיחות לב שיתפה אנסקי על הקושי שחוותה כאישה, שיופייה החיצוני חשוב לה לא פחות מהפנימי, על פרסום התמונה הפחות מחמיאה: "להעלות את התמונה כשאני נראית כמו שאני נראית זה היה לי מאוד קשה. זה אינסטגרם, אנחנו אוהבות להיות יפות בפלטפורמה הזו. בעידן של היום כולן מצלמות את עצמן אחרי לידה ופורצות דרך, אני מצלמת את עצמי חצי משותקת. זה היה לי מאוד קשה".

"האיכר הוא העיקר"

אנסקי מוכרת לרובנו מתחום האוכל, זאת בשל השתתפותה בתוכנית הריאלטי 'משחקי השף' כשופטת. אך שפיטת מנות הן רק חלק קטן מיכולותיה העסקיות. "נולדתי יזמית. היום אני כבר יודעת לתת לזה כותרת כי העשייה שלי היא בלתי נמנעת", הכריזה.

על הפרוייקט הראשון שלה, שוק האיכרים, סיפרה: "זה היה חלום שהתגשם. שמתי לי למטרה לעשות שוק איכרים כי זה חירפן לי את המוח שאין בישראל שווקי איכרים אמיתיים. אין קשר בין החקלאות לבין המטבח של אנשים בארץ, אלא אם הם גרים במושב. אמרתי שאני רוצה ליצור קשר ישיר בין החלקאי לצרכן ועשיתי את זה. ביום הראשון אני והשותפה שלי שירה קרענו את התחת. עברנו ממשק למשק, שיכנענו להגיע וזה הצליח מהיום הראשון. השקענו בזה במשך שנה וכל יום שישי 10 אלף ש"ח".

"אני לא מרוויחה מזה כסף אני לא לוקחת אחוזים מהמכירות הם משלמים לי 200־250 ש"ח על הדוכן, אבטחה ופרסום. האיכר זה העיקר. זה התפתח והאבולציה של זה הייתה שוק הנמל. עשיתי את זה כי זה היה חלום שהתגשם, אמרתי שאני הולכת לשנות את איך שאנשים קונים ומתייחסים לירקות", אמרה בגאווה.

עוד התייחסה אנסקי לעובדה כי בשנים האחרונות הזמנת ירקות ופירות מהחקלאיים הפכו למעין שגרה בבתים מסויים: "זה תוצר מהקורונה. הרבה משקים וחקלאים התחילו להגיע, לשלוח הבייתה ולהביא את התוצרת".

עריכה: שני רומנו

21/01/2022
הישארו מעודכנים

מיכל אנסקי
מיכל אנסקי  |  צילום ארכיון: משה שי/פלאש90