"אם מבנה חד קומתי ייפול על התלמידים, זה בסדר?"
בפעם השנייה בתוך יממה, רעידת אדמה הורגשה בצפון הארץ • עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, תקף את חוסר היערכות הממשלה בנושא
רעידת אדמה שנייה בתוך פחות מיממה: תושבי הצפון שוב הרגישו היום (ב') רעידת אדמה, 12 שעות בלבד לאחר הרעש שנמדד אתמול בעוצמה של 3.7 באותו האזור. על פי הדיווחים נראה כי הרעידה הורגשה היטב בעפולה, חיפה, עמק הירדן, גלבוע ובנצרת. ענת דוידוב שוחח על כך ב־103fm עם עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, ששיתף ברגעי הפחד וביקר את ההזנחה של הממשלה.
רעידת האדמה הראשונה, שאירעה בשעות הלילה, תפסה את גרינבאום לא מוכן כיאה לאירוע מהסוג הזה. "זה תפס אותי בסלון, רגע לפני שסוגרים את היום. פתאום היה מין רעש חזק ממזרח והתריסים והזכוכיות של הסלון התחילו לרעוד. לוקח 3־2 שניות להבין מה קורה ואז נופל האסימון שיש רעידת אדמה", שיחזר, "אתה חושב אם להעיר את הילדים, אם להוציא אותם מהבית או לא. הדקות הראשונות לא נעימות ומפחידות. צריך להתעשת מיד, להפעיל את המערכת ולבדוק מה קורה בתוך היישובים שלנו. הרעידה עצמה היא שניות. בסוף לא הערנו את הילדים אבל היה קשה להירדם בלילה אחר כך".
בפעם השנייה גרינבאום היה במשרדו עם שאר עובדי המועצה. "כל העובדים רצו החוצה, כולם מכירים את התרגול. 15־10 שניות וזה נגמר", סיפר, והוסיף: "יש לנו בתי ספר בני 95 שאין להם שום חיזוק ושום דבר. הבתים בקיבוצים הוותיקים, לב הקיבוצים, הם בתים מאוד ישנים הרבה לפני התקנים, התקנות והחיזוקים. זה מצב מאוד מטריד".
"הכסף שוכב בקופת המדינה תחת תקנות ובירוקרטיה - הכול על הנייר ושוכחים"
התוכנית לחיזוק מבנים ברחבי הארץ יצאה לפועל, אך לדבריו של גרינבאום לא נעשו חיזוקים לאורך השנים באזור. "אצלנו לא חוזקה דירה אחת ולא חוזק מבנה אחד. לא עונים לנו, המדינה מבינה שהיא לא מצליחה להתמודד עם האתגר הזה. עולים כל הזמן רעיונות של קבלנים שיחזקו מבנים מרעידות אדמה פה בהרים, כי למרחב הכפרי אין בכלל תשובות. הכול על הנייר ושוכחים", ביקר.
"עכשיו אנחנו בגל רעידות אדמה שהלוואי ויסתיים מהר ולא עם אותה רעידת שמפחידים אותנו ממנה כבר הרבה שנים. אומרים 3.5־3.7 וזה מאוד לא נעים, לא רוצה לחשוב מה יקרה אם זה יהיה כפול", הדגיש, "בדו"חות של מבקר המדינה, שמעלים אבק במחסנים, נכתבו על זה אלפי מילים. בשורה התחתונה לא נעשה דבר. אפילו מהתוכנית של חיזוק בתי הספר, שהיא תוכנית מבורכת שהמדינה הקצתה לה מילוני שקלים, לא נעשה כלום. אצלי בתי הספר הם חד קומתיים אז אומרים לי 'בתי ספר חד קומתיים לא מחזקים מול רעידות אדמה'. אם מבנה חד קומתי ייפול על התלמידים זה בסדר? הכסף שוכב ולא מנצלים אותו. בית הספר הכי צעיר אצלי הוא בן 70 שנה".
עוד הוסיף, ותקף: "הכסף שוכב בקופת המדינה תחת תקנות ובירוקרטיה ולא מאפשרים להפעיל אותו. לפני חודש שלחתי מכתב לשרת החינוך בעניין הזה והעלתי לדיון שוב את העניין של חיזוק המבנים חד קומתיים, אמרו לי שזו המדיניות. בממשלה הקודמת היו כמה רעיונות חדשים שמתייחסים רק למרחב העירוני. בקיבוץ אפיקים יש מבנים של 3 קומות בני הרבה מאוד שנים ואין שום תוכנית, גם לא באלו שעל הנייר, איך מטפלים במבנים האלו. אני מעלה את הנושא פעם אחר פעם ואין תשובות".
"נערכים לרגע שאחרי - יותר מזה אין מה לעשות"
אז איך מתמודדים עם הפחד מהלא נודע והחשש התמידי מהרעידה הבאה? "בעשייה בעיקר. אני בין ישיבות היערכויות. נערכים לרגע שאחרי בעיקר, זה הדבר היחידי. משתדלים לדעת מה כל אחד יעשה אם וכאשר חלילה זה יקרה - יותר מזה אין מה לעשות. צריך לדבר עם הילדים ולקוות שנתעורר בזמן ולהיות מספיק זריז להוציא את כולם החוצה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
