בשנת 1988 החליט קובי אוז, מוזיקאי מתחיל מהעיר הדרומית שדרות, להשמיע את קולו בעזרת המוזיקה והקים להקה שהורכבה מגל פרמן, שלימים הפך לחלק בלתי נפרד ממהותה, ועוד מספר חברים מהקיבוצים הסמוכים. בהמשך הדרך הצטרף אליהם הגיטריסט רמי יוסיפוב - שלושתם היוו, ומהווים עד היום, את בסיסה של להקת טיפקס. השלושה שוחחו עם רז שכניק ב־103fm, ויחד חזרו אל רגעי התהילה הגדולים והצלחת האלבום 'דיסקו מנייאק', אל האלבום 'יושבים בבית קפה', שחוגג 20, וציון 30 שנה לאלבומם הראשון.
בתחילת שנות ה־2000 פרסמה להקת טיפקס את אלבומה 'יושבים בבית קפה' אשר הזכיר בסגנונו את הקו המוזיקלי של אלבומיה הראשונים. מתוך האלבום יצאו להיטים גדולים אך אחד השירים ששבה את תשומת ליבם של המעריצים היה השיר 'תזרח'. "בדרך כלל אין לנו שירי עצות, זה נדיר", הסביר אוז את ההתפעלות מהשיר, והוסיף: "הרבה מאוד פעמים והרבה מאוד אנשים הם מרגישים שנתיב סגור להם, כל נתיב. הם תקועים במקום ודופקים על דלתות וחלונות והכול סגור להם".
הצלחת האלבום הפתיעה רבים וגם את חברי הלהקה, זאת מכיוון שגם הם לא ציפו לאהבת הקהל הגדולה לאחר האלבום המצליח 'דיסקו מנייאק'. סולן הלהקה שיתף כי שמו של האלבום היה אמור להיות ספינת פירטים, וסיפר על יצירת האלבום: "פתחנו את האולפן ושרצנו שם. היו לנו מלא אורחים אבל לא הייתה תוכנית מוגדרת. יצא אלבום שהוא מעין סרט בורקס ואלבום מאוד מושקע".
שנת 2001 הייתה שנה גדושה באסונות וטלטלות. דבר אשר השפיע מאוד על יצירות הלהקה ונתן נפח אחר לשיריהם. על היוולדותו של 'יושבים בבית קפה', סיפר אוז: "יש לי אזעקת תפיסת תחת. תמיד כשאלבום מאוד מצליח מיד אחר כך אני רוצה שנעשה משהו קטן. אני לא אוהב את סיבובי הניצחון. התחושה הייתה לעשות משהו הפוך מ'דיסקו מנייאק', דברים קטנים ולא יומרניים. תוך כדי העולם התהפך, הייתה שנה מטורפת. היינו במקלט קטן והעולם השתגע לגמרי".
פרמן חיזק את דברי חברו, וציין: "באיזה שהוא שלב אתה מספיק בטוח בעצמך, פוגש את השירים ושואל מה ישרת אותנו. כשהתחלנו לנגן את השירים באולפן הקטן זה יצר סוג של אינטימיות ולא ידענו שזה ילך לשם". אוז הוסיף כי "מאוד פחדנו שמבחינה מוזיקלית יגידו לנו 'מה זה הדבר הזה?'. הלכנו להד ארצי, השמענו את השיר 'יושבים בבית קפה' ועוד כמה שירים ואמרו לנו להוציא את זה".
שיר הנושא של האלבום זכה להצלחה רבה מבלי שרבים מהמאזינים מבינים את משמעותו עד הסוף. "הוא סוג של סוס טרויאני", טען אוז בחיוך, "היום הקהל מבין שזה שיר מחאה. זה שיר על אדישות ועל מנותקים. רבים מהאנשים בעולם מתנתקים ממה שקורה באמת, הם נכנסים לבועה של מה שנעים להם לשמוע וחיים חיים מקבילים. זה קורה בארץ וקורה בחו"ל, זה לא רק מרכז ובפריפריה. אפשר לקלף כל חברה לאנשים אדישים, אדישים יותר ואנשים שהבעיה נוגעת בהם".
בכל שיר שיצר אוז, אחד מפחדיו היו שהלחן או המילים אשר לו נראים מקוריים יתגלו כשהם של מישהו אחר. פרמן חשף את דרכו הייחודית של אוז לשמור על הלחנים והמילים שקופצים לו לראש, רגע לפני שהוא ווידא שהוא אכן היוצר הבלעדי שלהם: "הוא היה מתקשר לעצמו הביתה, מחכה שהמזכירה האלקטרונית תענה, מקליט את עצמו כדי שיהיה לו ואז הוא היה מתקשר אליי ומשמיע את השיר ושואל 'תגיד זה שלי?'"
בהמשך, סיפרו חברי הלהקה האהובה על משמעותם של שירים נוספים מהאלבום, שיחזרו עוד מרגעי ההצלחה ומהרגעים שיצבו את חייהם, ושיתפו בסיפורים הגדולים מאחורי השירים שלעד יהוו חלק מהפסקול הישראלי.
קובי אוז וגל פרמן מהלקת טיפקס באולפן של רז שכניק // צילום: 103fm
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: שני רומנו