אם אומנה: "התאהבתי בילד שראיתי, מאז הוא בני לכל דבר"
מכון סאמיט פועל לילות כימים על מנת למצוא משפחות אומנה לילדים בסיכון • מיכל (שם בדוי), אם אומנה, שיתפה • מירה ורקר על תפקידה במכון
בישראל קיימים היום למעלה מ־5,000 ילדים בסיכון הזקוקים לסיוע, ואינם יכולים להמשיך להתגורר עם ההורים הביולוגים שלהם. משפחות האומנה בישראל פותחות עבורם את הדלת, אבל גם את הלב, ובכך מצליחות לסייע לכל מי שלא שפר עליו גורלו.
אלמנט הנתינה המרגש מסייע לילדים שהוצאו מחזקת הוריהם הביולוגים בהסכמה, או תחת צו בית משפט. תהליך האומנה מגיע לסיומו עם הגיעו של הילד לגיל 18, או במקרים הבאים: העברתו לפתרון חוץ ביתי אחר, חזרתו של הילד להוריו הביולוגיים או העברתו לאימוץ.
השבוע ציינו ברחבי הארץ את יום המשפחה, ומעבר לציורים המתוקים שקיבלתם בוודאי מילדכם, זו ההזדמנות שלנו להזכיר עד כמה כל ילד זקוק לאהבה, למשפחה, ובעיקר לבית. בכדי לאפשר לעצמו התפתחות תקינה ועתיד טוב יותר. זו הזדמנות פז מבחינתו לתת את הבמה למכון סאמיט, שבין כל פועליו הרבים הוא גם מסייע למציאת משפחות אומנה לילדים בסיכון.
מירה ורקר, מנהלת גיוס משפחות אומנה במכון, סיפרה על תפקידה החשוב, ואמרה: "זכיתי בתפקיד הזה. המטרה שלי היא לגרום לאנשים שרוצים להיות משפחת אומנה להתגייס לכך". אין כל ספק, ההתרגשות שלה היא מדבקת.
בהמשך הסבירה את הרעיון שעומד מאחורי העשייה המבורכת שלהם, ופרשה את משנתה בנושא: "אתה מקבל ילד לפיקדון. ילד שיש לו אמא, אבל לא פעם היא צריכה לעבור גמילה או שיקום. במשך כל התקופה הילד נמצא בקשר עם הוריו הביולוגים בצורה כזו או אחרת, ובמידה ויש שיקום והוכחה של מסוגלות הורית הוא יכול לחזור".
לשיחה הצטרפה מיכל, שם מדוי, אם אומנה מטעם העמותה. מיכל, היא אמא ל־7 ילדים בעלת רקע בעבודה עם ילדים בחינוך מיוחד. אף אחד לא הכין אותה ליום בו היא תגיע לבית חולים בכדי למצוא משפחה לתינוק בן 40 יום שלוקה בעיוורון ואוטיזם, וננטש על ידי הוריו מיד כשנולד. אחרי 4 שעות בהן החזיקה אותו בזרועותיה היא הגיעה הביתה וגמלה בליבה החלטה לחזור אליו ולהכניס אותו לביתה. "התאהבתי בילד, היה לי מאוד קשה להשאיר אותו שם. מאז, הוא הילד שלי לכל דבר".
עריכה: עדן בן ארי
