עו"ד ג'ואי אש: "אני ממש מתפלל שהכתבה הזו לא נכונה"
מנהל המחלקה הפלילית לשעבר בפרקליטות המדינה על חשיפת 'כלכליסט': "אם זה נכון, זה פשוט נורא, זה קו פרשת 300 של המשטרה"
עיתון 'כלכליסט' חשף לפני מספר שבועות את פרשת השימוש שעשתה משטרת ישראל בתוכנת 'פגסוס' של חברת 'NSO', אך הסיפור ממשיך להסתבך והבוקר מתפרסם מידע נוסף ומטלטל. רבים הפכו למטרה של המשטרה, שהשתילה את תוכנת הרוגלה בטלפונים הניידים שלהם ללא ידיעתם, ובהם מנכ"לים של משרדי ממשלה, עיתונאים, אנשי עסקים, מארגני מחאות, מנהלי חברות ענק, ראשי ערים ואפילו בנו של רה"מ לשעבר אבנר נתניהו. עו"ד ג'ואי אש, לשעבר מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הביע את דעתו על הפרסום.
תומר גנון, כתב 'כלכליסט', חשף הבוקר (ב') כי המשטרה חדרה לטלפונים של עשרות אנשי מפתח, ועל רקע הדברים, סנגוריו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מיהרו לבקש לעצור את משפטו. עו"ד ג'ואי אש, הגיב: "בסופו של דבר, ביהמ"ש יצטרך לבחון את הממצאים האלה על פי ההלכות שקיימות. נתניהו לא צריך לזכות ביחס מועדף וכמובן שלא ביחס מפלה לרעה. אם צריך לפסול ראיות - צריך לפסול ראיות, לא משנה מה התיק. ואם לא צריך לפסול ראיות - אז לא".
הוא הוסיף: "אני ממש מתפלל שיתברר שהכתבה הזו היא לא נכונה. ככל שבאמת היא נכונה, אז זה פשוט שבר גדול מאוד, נורא ואיום. אם יתברר שזה סיטונאי, בהיקף רחב ונעשה לאורך שנים זה נורא ואיום. החדירה לפרטיות של כל אזרח בצורה כל כך בוטה, בלי צו, בלי פיקוח, היא פגיעה שבכל משטר דמוקרטי אסורה להיות".
כמו כן, הביע את דעתו באשר לטענה שחדרו גם לטלפונים של אנשי מחאה, ואמר: "אנשים שמוחים כנגד השלטון, שפוגעים בפרטיות שלהם באופן כזה, זה ממש מזכיר משטרים אפלים".
"צריך למנות גוף שיחקור את זה"
לדעתו, "צריך למנות גוף שיחקור את הדבר הזה, שיהיה לגוף שיניים לחקור ולטפל. כרגע אנחנו מסתמכים על מה שכתוב בכתבה עיתונאית. הייתי מוצא גוף או ועדה מורכבת ממספר אנשים מגופים שונים, שבאמת ההסכמה הציבורית לגביהם ככל שאפשר לדעת את זה היא מקסימלית. כמובן שתמיד יהיה אנשים שיגידו 'אנחנו לא מאמינים בממצאי החקירה', זה תמיד יהיה. הבדיקה צריכה להיעשות באופן יסודי בלי שום עיגול פינות".
בהמשך, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה לשעבר הסביר את הפרקטיקה הנהוגה בסוגיית האזנות הסתר ושאיבת מידע. "בדרך כלל אחרי שעושים חיפוש בעסק או בבית, תופסים מחשבים או טלפונים ניידים, הולכים לביהמ"ש ומבקשים צו חיפוש במחשב. החוק כמובן מאפשר את זה. ביהמ"ש אמור לתת את המטרות של החיפוש, ואמור גם להתוות, לא על פי התוכנה, אבל צריך להיות ברור שצריכה להיות מינימום פגיעה בפרטיות של בעל המחשב ושל צד ג'".
אש הוסיף וסיפר שבתפקידו "נתקלתי בעשרות רבות מאוד של האזנות סתר, של תוצרים של חיפוש במחשבים. בכל התיקים האלה אחד הדברים הראשונים שעושים זה בודקים את הצו. צריך לעשות את זה על פי חוק, ובאופן שיפגע באופן המינימליסטי ביותר".
עריכה: עופרי גליכמן
