אופיר שטוי סיפרה כי בינואר 2019 היא סוממה ונאנסה בידי אדם שהכירה, איתו יצאה לבר תל אביבי. בסופו של דבר, לא הוגש כתב אישום מאחר והסם שצרכה ללא ידיעתה לא הותיר עקבות, ולכן הקימה את המאבק 'הכל רק לא לשתוק'. בשיחה עם מעיין אדם ב-103fm, סיפרה שטוי על החוויה הקשה שעברה.
"אני מרגישה שמאז שהוצאתי את הסיפור החוצה, יש כל כך הרבה אנשים שהצטרפו למעגל הזה ולתמיכה בי", אמרה שטוי.
לגבי הקושי הנפשי בעימות שעברה עם אותו אדם קרוב בחקירה, אמרה: "הייתי ממש מבועתת. את מנסה להבין שאותו בן אדם שהוא ידיד שלך ושעד עכשיו שמחת לראות אותו, פתאום את מפחדת ממנו, ואת עוד לא מבינה עד כמה".
עוד אמרה: "החוויה הראשונה הייתה להגיע יחד עם המשפחה שלי ולראות אותו בשער. משטרת ישראל חשבה לנכון שאנחנו יכולים לעמוד אחד ליד השני בשער עד שהם יואילו בטובם לפתוח לנו את הדלת. אני התפרקתי על הרצפה כשראיתי אותו מזווית העין, בפחד שעוד לא הבנתי בכלל כמה זה יכול להפחיד אותי, ואז פיצלו אותנו".
שטוי המשיכה וסיפרה על העימות: "אני נכנסתי עם מלווה מהמרכז לסיוע (נפגעות תקיפה מינית) ואז הוא נכנס". לדברי שטוי, בזמן העימות, החוקרת לא שאלה שאלות, והייתה עסוקה, לטענת שטוי בפלאפון. "אני יושבת שם ואני פשוט בשוק מהסיטואציה. היא לא רואה אפילו איך הוא זז בחוסר נוחות בגוף שלו", הסבירה.
בהמשך סיפרה שטוי על ההרגשה שלה בבר, בעקבות אותו סם אונס, לדבריה. "נפגשנו ברחוב מפורסם בת"א, אמרנו שלום. אנחנו יושבים, מזמינים לשתות, אני זוכרת הכול, שתינו הרבה. היה כיף, היה ממש נחמד", סיפרה, וציינה כי היא תכננה לאחר מכן ללכת לישון אצל אחותה. "הייתה שם מלצרית שאפילו שאלה אותי את השאלה הזאת וידעה שאני מתכננת ללכת לישון אצל אחותי", אמרה, והוסיפה: "אומרים לנו, 'אנחנו סוגרים את הבר', כל אחד מוציא את האשראי שלו. אני הולכת לשירותים ותכננו ללכת הביתה. אני יוצאת מהשירותים וזהו - אני לא זוכרת כלום".
לדבריה, הדברים הבאים שהיא זוכרת היו כל מיני הבזקים בשש וחצי בבוקר ברחוב שבו נמצא הבית של אחותה. "אני מגיעה אליה בבוקר, יחפה, בלי המעיל שלי, בלי פלאפון, בלי מפתחות לבית שלה ולאוטו שלי ולבית שלי ובלי ארנק, ואין לי מושג מכלום. לא ידעתי שאור יום בחוץ, למרות שהגעתי מבחוץ - כזאת רמה של טשטוש וחוסר מודעות", הסבירה.
עוד אמרה: "אחותי הבינה מהר שמשהו קרה לי. הגעתי לבית החולים ושנייה לפני שנכנסנו למיון, היא לקחה אותי לשירותים והתחילה לחפש עליי סימנים. פה זו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי פיפי מאז אותו אירוע, והתחיל לכאוב לי ברמת צרחות ובכי, והגוף לאט לאט התחיל לחזור לעצמו".
שטוי המשיכה לספר את החוויה הקשה שעברה עליה, "הוא (אותו אדם קרוב) אמר לאחותי בטלפון, כי הוא מכיר גם אותה, 'כן, קיימנו יחסי מין בהסכמה', ואני פתאום מבינה ש'רגע רגע, מה זה בהסכמה? אני לא רציתי, אני תכננתי ללכת הביתה. מתי הייתה פה הסכמה?' אני זוכרת עד השלב שאני לא רציתי", והוסיפה: "עד היום אני אומרת, 'לא יכול להיות שזה קרה לי, איך יש כזה רוע בעולם?'
את מכירה בסביבה שלך, נשים נוספות שזה קרה להן?
"כן, אני הקמתי מאבק, קוראים לו 'הכל רק לא לשתוק' שהוא נגד סמי אונס ואונס תחת השפעתם, וכחלק מזה ומהבלוג שפתחתי באותו השם, אני מלווה היום המון נפגעים ונפגעות ואני מכירה המון סיפורים בכל התצורות, ואנחנו הולכים יד ביד לעבר השינוי החברתי שאנחנו מאמינים שצריך לעשות".
עריכה: אמיתי דואק