"בכל מקום שיהודים מותקפים - אני נמצא"
ח"כ יואב גלנט שהגיע לשכונת שייח' ג'ארח שוחח עם גולן וענת וסיפר מדוע החליט לפעול כך: "המציאות שבה שורפים בית או עוקרים עץ היא לא מקובלת עליי"
המהומות בשכונת שייח' ג'ארח עוררו סערה בתחילת השבוע כשמהומה רבתי פרצה בין אזרחים ערבים ויהודים בשל שריפת בית של יהודים בשכונה. ח"כ איתמר בן גביר הקים לשכה מאולתרת במקום שהוסרה על ידי כוחות הביטחון, פעולה שגרמה למהומות ועימותים נוספים באזור. ח"כ יואב גלנט (הליכוד) שוחח עם גולן וענת על נוכחותו במקום ועל תחושותיו לגבי מה שארע בימים האחרונים.
"המציאות שבה שורפים בית או עוקרים עץ היא לא קובלת עליי, לא בנגב, לא בגליל ולא בירושלים", הכריז ח"כ גלנט בפתח דבריו, "המציאות הרגילה, שלצערנו הרב שנוהגת פה כבר 100 שנה, היא שערבים תוקפים יהודים בתוך ארץ ישראל ומחוצה לה ואנחנו מתגוננים. יש גם חריגות לצד השני אבל זה המצב. אנחנו מחזיקים את המדינה שלנו ואת העם שלנו בזכות זה שיש לנו את הזכות להגן עלינו בכוחות עצמנו".
לטענתו, "מי שחושב שהקרב של 48' הביא לכך שהצד השני השלים עם התוצאה שוגה, לפחות לגבי חלקם מתוך אוכלוסייה הפלסטינית בארץ ישראל. אני בעד שוויון זכויות מלא וכל מה שקשור לדמוקרטיה, מצד שני זו מדינה יהודית. את העניין הזה אנחנו חייבים לממש בכל מקום. ערבים גרים בתוך ערים יהודיות ולא ראיתי שמישהו שורף להם את הבית".
"אנחנו צריכים לקבל רשות מעבאס אם לנטוע עץ או לבנות בית - זה בלתי אפשרי בעיניי"
הגעתו של ח"כ גלנט לשייח ג'ראח לאחר הקמת לשכתו המאולתרת של בן גביר ספגה ביקורות רבות. זאת מכיוון שהטענה הרווחת היא שבן גביר פרובוקטור ואילו הגעתם של ח"כ כנסת בכירים נוספים מהימין עלולה רק להצית את האזור עוד יותר. ח"כ גלנט הבהיר את עמדתו: "אני אומר לכם בצורה המפורשת ביותר - בכל מקום שבו יהודים מותקפים אני רואה את עצמי נמצא, עשיתי את זה באופן אישי גם כשהיינו בתוך עזה ובתוך לבנון. אני רואה את העניין הזה כחלק מתפקידי".
"המצב הוא ששרפו בית של יהודים, אני הייתי בהרבה מאוד מקומות שבם התנכלו לאוכלוסייה היהודית על מנת להביע הזדהות, כך היה בכל מקום שאני חשבתי שיש בו בעיה. אנחנו נוהגים להתכנס אל תוך עצמנו ולהתעלם ממה שקורה סביבנו אבל בואו נשים את הדברים על השולחן. הגנב למשל, אנחנו צריכים לקבל רשות מעבאס אם לנטוע עץ או לבנות בית. זה בלתי אפשרי בעיניי ולא נתפס, אנחנו חייבים לממש את הריבונות שלנו בכל מקום", הדגיש.
גם אם זה יגרור הסלמה קיצונית? "אני מציע לא להיבהל מהאיומים. כל מי שמחפש פרובוקציות, מהומות ורוצה לתקוף יהודים ימצא את הסיבות, זה קורה למעלה ממאה שנים", טען ח"כ גלנט, "אני לא פגשתי את איתמר בן גביר, באתי להביע הזדהות עם האנשים ששרפו להם את הבית. כל עוד מדינת ישראל מאפשרת, ובצדק, לכל יהודי לגור היכן שהוא רוצה אז התשובה לעניין הזה היא שאנחנו כאן. זה נכון לאורך הרבה מאוד שנים בכל מקום ברחבי ישראל".
"לשמאל אין שום גבולות, מה שמעניין אותם זה לשבת על הכסא"
ח"כ גלנט המשיך ותקף כי "ככה הוקמו כל היישובים במדינת ישראל, אנחנו חוצבים בסלע ונאחזים בציפורניים. לצערי הרב היכן שנבנה הבית והיכן שננטע עץ שם גם יש ביטחון ושם יש גם יישוב יהודי. בכל מקום שאתה מקפל את הדגלים שלך אתה מאבד את זה. בנגב אנחנו מאבדים 50 אחוז משטח מדינת ישראל, מכביש באר שבע, חברון ומזרחה השטח הזה לא נמצא בידינו".
בהמשך השיחה, נשאל חבר הכנסת על ידי גולן יוכפז וענת דוידוב האם מדובר בעוד ניסיון להפיל את הממשלה, גם אם זה על חשבון הביטחון. גלנט השיב בחריפות כי "השמאל זה דבר שלא קיים בעת הזו. אם מדינת ישראל מאיזו שהיא סיבה הייתה מגיעה למסקנה שהיא צריכה לכבוש את דמשק השמאל היה אומר שזה חלק מתוכנית השלום על מנת להישאר בממשלה. אין להם שום גבולות, מה שמעניין אותם זה לשבת על הכסא".
"המצב שבו מדינת ישראל היהודית, הציונית והדמוקרטית נשענת על מפלגה שהרעיון שלה עוין מלכתחילה את הציונות, רוצה לשלוט בעתיד לבוא על המדינה באמצעות חוקה אחרת אבל מתנהגת באופן שונה, בדיוק כמו החמאס או האחים המוסלמים במקומות אחרים, זה ליקוי מאורות שהיה אסור לקרות מלכתחילה", חידד ח"כ גלנט את עמדתו.
"רמ"מ יושבת בממשלה ומכריעה לגבי עניינים ציוניים ולאומיים - זה ליקוי מאורות"
לסיום, ביקר חבר הכנסת את הימצאותם של רע"מ בממשלה בטענה שכל עניינם הוא להישאר בממשלה: "הסיפור שרע"מ יושבת בתוך ממשלת ישראל ומכריעה לגבי עניינים ציוניים ולאומיים זה שגיאה, זה ליקוי מאורות. אני מוכן שכשיש 61 חברי כנסת יהודים ציונים שיכנסו ערבים ויהיו שרים בממשלה, זה דבר רצוי. צריך לדאוג לרווחה, תעסוקה והשכלה לאוכלוסייה הערבית. אבל הם יחליטו אם נשלוט בנגב, נשב בירושלים או נעצור את הפשיעה בגליל? ואם אתה בא להרוס בית או לטעת עץ הם אומרים שהם יצאו מהממשלה? זה ליקוי מאורות שנובע רק מעודף שאפתנות לשבת על הכיסא".
עריכה: שני רומנו
