מה יהיו ההשפעות הכלכליות של מלחמת רוסיה־אוקראינה וכיצד הם ישליכו על ישראל? ענת דוידוב שוחחה ב־103fm עם חגית ציטיאט-לוין, מנכ"לית ב.ס.ס.ח - החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ, אשר הציגה את נקודת מבטה המקצועית בנושא.
בפתח השיחה, ביקשה ציטיאט־לוין להסביר על הקשר הכלכלי בין ישראל לרוסיה ואוקראינה ועל השפעת המלחמה על כלכלת המדינות. "אנחנו יודעים שהסחר עם רוסיה הוא בערך פי ארבעה מהמסחר עם אוקראינה. הכלכלה האוקראינית עכשיו חווה משבר אמיתי ומיידי. יש שם עצירה כמעט מוחלטת של הכלכלה ועצירה כמעט מוחלטת של הסחר. אנחנו מדברים על בעיה כלכלית אמיתית והפתרון לה תלוי בתקופת ההימשכות של האירועים האלו".
"ככל שיתארכו ככה תיגרם בעיה יותר גדולה לכלכלה האוקראינית ולסחר עם ישראל. גם הכלכלה הרוסית נפגעת אבל היא מספיק גדולה ככה שרוסיה ממשיכה לעבוד והיא עובדת בעוצמה נמוכה יותר אבל עדיין הסופרים עובדים, היצואנים שולחים סחורה, אומנם בצורה מדודה, אבל לא כך הדבר באוקראינה", הדגישה.
לדבריה, נתונים אלו מובילים לפגיעה בכל חברה ישראלית המקיימת מסחר עם אוקראינה וכי מדובר בהיקף של מיליארד דולר. עוד הוסיפה והתייחסה למצבה של רוסיה: "ברוסיה כרגע הסנקציות הן על מספר בנקים ואוליגרכים כולל פוטין שנוגעים בעיקר לנושאים של העברת כספים. ברגע שהסנקציות האלו מוטלות על הבנקים זה שורשר לחברות שבבעלות אותם בנקים או אוליגרכים. חברות ישראליות שבמקרה סוחרות עם אחת החברות האלו יהיו צפויות לקנסות כבדים גם אם סחרו ביודעין או לא".
כיצד ניתן להימנע מכך? ציטיאט־לוין הבהירה כי "צריך להכיר את הנושא הזה ולדעת בדיוק עם מי סוחרים. בתקופה הזו, הבדיקה של הסנקציות צריכה להיות רק על ידי מומחים. אנחנו יודעים שארה"ב היא הכי מסוכנת ולכן אם הייתי יכולה להמר אז עדיף לסחור באירו ולא בדולר. אירופה תלויה ברוסים ולכן היא מתנגדת לסנקציות על מערכת התשלומים הבינלאומית המרכזית. ברגע שלא יוכלו לרכוש גז מרוסיה או התקשו לרכוש את הגז זה יפגע בהם מיידית".
עריכה: שני רומנו