סיפורה של מהגרת
שילה ויינברג שיתפה בתהליך שעברה במהלך חייה: "אמרתי לעצמי - או שאת קופצת מהגג או שאת בוחרת בחיים" • "הייתי ממש בתהליך המרה. רציתי לחיות כבן"
ורדה רזיאל ז'קונט אירחה את הסופרת, המשוררת, ואשת החינוך שילה ויינברג, מחברת הספר 'אתחול', שסיפרה על המסלול המורכב שעברה במהלך חייה.
שילה הייתה גבר נשוי, מורה בבית ספר עם שני ילדים, שמרגיש מבפנים שהוא נולד בטעות עם איברים של גבר: "כשהייתי בת שמונה הרגשתי שמשהו לא עובד בגוף. מה בדיוק לא ידעתי. היו לי שתי בנות דודות. חשבתי למה אותי מכריחים להסתפר ואותן לא. למה הן לובשות שמלות ואני לא?".
ורדה: "ספרך מתחיל בהתאבדות. הגיבור, שהוא את, לא חפץ יותר בחייו. הוא מואס בחייו ומיואש, ואין לו שום סיכוי". שילה: "הספר הוא בסגנון ממואר שנפתח ב-2012 כשאני עדיין בתפקיד 'בָּנִי'".
שילה שיתפה: "אבי אמר - תיזהרי, כי אם תעשי את הדבר הזה, את הולכת להימחק מהחברה. ולכן הלכתי למסלול הרגיל. ועוברות שנים ואני כבר נשואה לא מעט שנים. והתסכול הוא רב. יש לי אישה מאוד אוהבת אבל החיים נורא מתסכלים. הגעתי למבוי סתום כשאין לי הרבה מאוד מה לעשות יותר, והייתי בטוחה שנישואים יסדרו אותי. הייתי ממש בתהליכי המרה. רציתי לחיות כבן".
ורדה: "הטירוף שבמצב - אתה עדיין גבר, אלמן, שאם אשתך לא הייתה נפטרת באופן טרגי כל כך, לא בטוח שהיית מוצא את דרכך החוצה".
שילה: "כשהחלטתי לצאת, בערך 10 חודשים אחרי שאשתי נפטרה, שמעתי בקול שני 'אה כן, הוא חיכה למותה של אשתו'". "מותה של רעייתי הותיר בפניי תמרור מאוד גדול. במעט השנים שנותרו לי רציתי לחיות את מי שאני", הוסיפה.
ויינברג הדגישה את התמיכה האדירה שזכתה לה מכיוון צוות בית הספר והתלמידים: "אם יש תהליך שיכול להיות נעים מאוד בתוך הסיפור הזה היה שאנשים הכילו אותי ותמכו בי".
