"תמיד שיקוליו של ארדואן יהיו לא רק לטובת ישראל"
השר אלעזר שטרן על מפגש הפסגה של נשיא המדינה עם נשיא טורקיה • על הסכם הגרעין: "הולך להיחתם הסכם לא טוב - לאיראן לא יהיה נשק גרעיני"
נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג נחת היום בשעות הצהריים (ד') בטורקיה לביקור היסטורי במדינה ולמפגש מרגש עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שכלל בין היתר את השמעת התקווה בשטחיה אחרי שנים רבות. השר לענייני מודיעין אלוף (מיל') אלעזר שטרן שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב־103fm והגיב לדברים.
"מי שחשב שרק הממשלה של נתניהו יכולה לשמר את מעמד ישראל בעולם מבין שהמצב עכשיו הרבה יותר טוב בכל הגזרות", הכריז השר שטרן בפתח דבריו וגרם לאריה אלדד לתהות האם הוא טוען שמה שהפריע עם טורקיה היה נתניהו. שטרן השיב כי "לא התחלתי בלהגיד שנתניהו היה מכשול אלא שהממשלה עכשיו יודעת לעשות את כל הדברים במישור הבינלאומי ועוד יותר מזה".
כחלק מהתחממות היחסים עם טורקיה, נשיא המדינה הרצוג נועד עם ארדואן. פגישתם של השניים והתקרבות המדינות מעלות תהיות רבות בנוגע לאינטרסים הטורקיים. השר שטרן הבהיר: "תמיד השיקולים של ארדואן לא יהיו רק לטובתה של מדינת ישראל. אין ספק שגם השיקולים של הניתוק מאיתנו, גם השיקולים של ההתחברות עכשיו ונראה לאן זה יגיע, הם שיקולים שקשורים גם לאינטרסים של טורקיה ולא רק לאינטרסים וליחסים של ישראל. אין ספק שארדואן מבין את חוזקה של מדינת ישראל גם בזירה הבינלאומית וגם את יתרון הטורקים ביחסים איתנו".
"לא נרוץ ונחדש מחר בבוקר את היחסים עם טורקיה"
"אנחנו הצהרנו על הניתוק, היה לנו יחסים מצוינים עם הטורקים אני רק מבקש להדגיש שבשנים האלו התחזקו היחסים שלנו גם עם קפריסין וגם עם יוון ואין לנו שום כוונה שהם יפגעו כתוצאה מהתחממות היחסים מטורקיה. מגיעות מילים טובות גם להרצוג שגם הוא יודע לעשות את זה", הוסיף.
על 'דמי הרצינות' שמדינת ישראל צריכה לדרוש מארדואן לחידוש היחסים, הדגיש: "אנחנו צריכים לוודא שטורקיה לא משמשת מקום שממנו יוצא טרור כלפי ישראל. אני חושב שזה חלק מהדברים. דבר שני, אם אני יכול לחבר את זה גם למה שקורה עכשיו, אנחנו לא נרוץ ונחדש מחר בבוקר את היחסים כפי שהיו כי כבר שילמנו על זה מחיר. המחיר של היחסים שהיו, בעיקר לפני ארדואן, והפגיעה בהם על ידו כשהוא עלה לשלטון אומרים לנו שטורקיה היא מעצמה חשובה ואנחנו מקווים ורוצים כמו עם כל השכנים שלנו שיהיו לנו יחסים טובים אבל אנחנו לומדים מההיסטוריה. הביקור של הנשיא טומן בחובו פוטנציאל ליחסים יותר טובים אבל זה לא יקרה מחר בבוקר".
"יש פה מדיניות מחבקת שקולטת עשרות אלפי פליטים"
בהמשך השיחה, דנו השלושה סביב סוגיית הפליטים ממלחמת רוסיה־אוקראינה, בדגש על מתווה קליטת הפליטים מאוקראינה אותו הציגה שרת הפנים איילת שקד. "יש לנו קצת בעיה עם הטרמינולוגיה בעיקר - אנחנו לא צריכים לעשות הפרדה בהקשר הזה שמדברים על פליטים. שמדברים על פליטים אני חושב שאת אותה הזכות שיש ללא יהודי בוא נשמור גם ליהודי להנות מההגדרה של פליט כי הוא באמת פליט. עכשיו בואו נעשה את המתמטיקה כמה פליטים אנחנו מקבלים וקולטים במדינת ישראל ואיזה תנאים אנחנו נותנים להם. כאן אני חושב ומקווה שכל הנושא הזה של הפקדות הפליטים אנחנו אחרי זה אבל בשורה התחתונה יש פה מדיניות מחבקת שקולטת עשרות אלפי פליטים", הביע שטרן את דעתו.
בתגובה לאמירותיו, שאל אריה אלדד האם בשביל המתמטיקה הזו הוא מוכן לוותר ליהודים על ההגדרה 'עולה' ולהגדיר אותם 'פליטים'. השר שטרן חידד: "לא וויתרתי אלא הוספתי, הוספתי על היהודי שהוא גם פליט. אני לא רוצה לקחת ממנו את זה אבל בוודאי שהוא יהודי וזכאי חוק השבות. אבל כשאתה עושה את המתמטיקה של כמה פליטים מדינת ישראל קולטת אז כמו שאתה רוצה ממני או משרת הפנים לא לעשות אפליה אני מבקש שגם אתם לא תעשו אפליה. אנחנו קולטים פה עשרות אלפי פליטים ונותנים להם תנאים טובים, אולי אפשר לתת יותר אבל זה כבר דיון אחר".
"לא נאפשר שלאיראן יהיה נשק גרעיני"
בצל פגישת הרצוג־ארדואן וסערת קליטת הפליטים מאזורי הלחימה באוקראינה, חתימת הסכם הגרעין האיראני מתקרבת בצעדי ענק. השר לענייני מודיעין פרס את משנתו בנושא, ואמר: "אנחנו כבר מזהים את זה מספר שבועות שהולכת להיות חתימה על הסכם שהוא לא טוב לנו. הוא לא טוב לעולם. אנחנו עשינו ועושים כמיטב יכולתנו לעכב ולשפר. בשורה התחתונה אנחנו מזכירים גם לידידה הכי גדולה שלנו שבסוף ההסכם הוא בין איראן לבינן ולא לבנינו. אנחנו לא נאפשר שלאיראן יהיה נשק גרעיני. המשמעות של נשק גרעיני זה לא רק האורניום אלא גם החיבור של האורניום למערכת נשק. לאיראן לא יהיה נשק גרעיני".
לאור תשובתו, הציג בן כספית את טענתו של נתניהו אשר אומר כי הממשלה שותקת ואדישה למצב. השר שטרן תקף בחריפות: "הקמפיין גוועלד שעשה נתניהו רק הפך את המצב ליותר גוועלד. ללכת לקונגרס נגד נשיא ארה"ב, כשאנחנו שותפים למו"מ גם אם לא מרוצים אבל יכולים להשפיע עליו, בצעד חסר תקדים שלא נעשה בעולם ולדבר נגד הממשל בבית שלו ואפשר היה לצפות את זה שיוציאו אותנו מהמו"מ וזה מה שקרה".
"כשנתניהו מותח על זה ביקורת אז אני חושב שהממשלה הזו פועלת בהרבה יותר אחריות, לא רק בתוצאות הסופיות אלא בזה שאנחנו פחות צועקים גוועלד ופחות מדברים - אנחנו יותר עושים. אני חושב שההסכם הקודם היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם נתניהו לא היה נוסע לקונגרס", הדגיש.
"הרבנים הראשיים מגדילים את ההתבוללות"
לסיום, התייחס השר אלעזר שטרן לסוגיית הגיור במדינת ישראל, והבהיר כי "אין במדינת ישראל ולצערי לא היה מעולם חוק שמסדיר את נושא הגיור ואנחנו נעשה את זה. רצינו לעשות את זה כבר עכשיו קריאה ראשונה. החיסרון של החלטת ממשלה שפעם יכולה לבוא ממשלה ולבטל את זה. גם חוק למרות שמקובל שחוק יותר קשה".
"מה זה משנה אם הרבות לא מסכימה ופוסלת את הגיורים?", שאל אריה אלדד, ושטרן השיב: "הם גם פוסלים הקמת משפחות שלא כדת משה וישראל והרבנות חותמת. אז לא קמות משפחות פה? אנחנו בטרגדיה שהם לא מסכימים אבל כנראה שאי אפשר לשנות כשזאת הרבנות. על שולחנו של הרב הראשי של ישראל יש 200 טפסים, לפני שאנחנו עושים חוק, והוא מעכב אותם. הוא מעכב ואני ארים ידיים או שאני אלחם על זהותה של מדינת ישראל? אני חושב שזה התפקיד שלנו".
לדבריו, "יושבים שם אנשים שהם לא סומכים על הכשרות של הרבנות. אנחנו לא נוותר על זה שבעיקר, ועל זה אנחנו מדברים, עולי חבר העמים שהצילו אותנו ועכשיו אנחנו מקווים שידפקו על דלתותינו עוד הפעם. לאלו שירצו להתגייר אנחנו נגיד להם ברוכים הבאים ונציג להם מערך גיור הרבה יותר ידידותי. אחרת מה יקרה? הם יבואו לפה, לא יתגיירו וההתבוללות. זה מה שהרבנים הראשיים האלו עושים - מגדילים את ההתבוללות".
עריכה: שני רומנו
