ואהבת לרעך כמוך? "בואו נעשה את זה"
הררי פתח את התוכנית בזעם רב על התנהלות הממשלה ובמסר חד בנוגע לקליטת הפליטים: "ישראל מגמגמת - מה הפחד שלנו מאנשים שזקוקים למחסה?"
כמדי צהריים בשעה 14:00 בדיוק, שב דידי הררי אל אולפן השידור לצד הרון הרון וכל החברים, ועשה לנו אתנחתא נעימה מסדר היום העמוס והקדחתני. בפתח התוכנית, התייחס המגיש לסוגיית קליטת הפליטים מאזורי הלחימה באוקראינה וזעם על התנהלות הממשלה בנושא.
בפתח דבריו, ביקש הררי לשאול שאלה אחת קטנה וחשובה, שגררה רצף תהיות עלינו כחברה ועל ממשלת ישראל בפרט. "מה נסגר איתנו בישראל? מה נסגר איתנו בימים האחרונים? מה הפחד שלנו מפליטים ואנשים שזקוקים למחסה?"
"אני מניח שזה בגלל המסתננים שהגיעו לכאן בהמוניהם לפני 10-15 שנה ואנחנו בטראומה. ועדיין, ממה אנחנו מפחדים? שהם יישארו כאן? הרי לאוקראינים אין שום רצון להישאר כאן, יש להם חיים שלמים באוקראינה. ממה אנחנו דואגים? שהם ייקחו מקומות עבודה? אין להם את הזמן לעבוד עכשיו, יש להם לטפל בילדים", אמר, והכריז: "צריך להגיד את זה בצורה פשוטה - אנחנו יוצאים דיי חראות בעולם. ישראל היא מדינה של יהודים שידעו מה זה להיות פליטים וישראל הזו מגמגמת".
"פוטין לא מצמץ כשהוא מפציץ בתי חולים, גני ילדים ושיירות של אנשים"
לבו של המגיש האהוב נשבר בעקבות תיעודי הפליטים מצטופפים בנתב"ג ובשאר הגבולות בעולם כחלק מהניסיון להציל את חייהם. הררי זעק: "מה קרה? מה קרה? איך הסיפור של האוקראינים דומה בשום צורה שהיא לארתיראיים, סודנים, סינים, יפנים או כל מסתנן אחר שיש לנו בארץ? מלחמה נוראית מתרחשת שם, פוטין לא מצמץ כשהוא מפציץ בתי חולים, גני ילדים ושיירות של אנשים. החורף הזה קר במיוחד שם, אין להם אפשרות לקחת כמעט שום דבר והם יוצאים לדרך בניסיון לעבור את הגבול ולהימלט מההפצצות. כמעט בלי גברים וכל הנטל על נשים צעירות ומבוגרות".
"בדרך לא דרך הם מגיעים לכאן ומבקשים עזרה זמנית, מתחננים לפינה חמה להם ולילדים", טען, "אז מה קרה? אי אפשר? צריך להתחיל לגמגם ולבדוק להם במכנסיים האם הם יהודים? להשאיר אותם בנתב"ג שישימו כסף כדי שיצאו מכאן? קבלו החלטה. ישראל צריכה לקבל החלטה - האם אנחנו מסוגלים לקבל 50 או 100 אלף איש? זהו. מודיעים בהחלטה וזה הגודל שלנו כמדינה וזו הקיבולת שלנו, זה מה שאנחנו יכולים לעשות במסגרת המאמץ של כל המדינות. נקבל את ה־100 אלף איש האלו, נשכן אותם במקומות מסודרים ובטוח שעם ישראל החם והרחום ידאג להם לשמיכות, מעילים, אוכל וכו', ואתם יודעים בממשלה שזה זמני, המלחמה הזו תסתיים והם ירצו לחזור לבית שלהם, לאהובים שלהם, לעיר שלהם ולמדינה שלהם".
"אין לפליטים שום עניין להישאר פה"
בהמשך, ביקש הררי להדגיש כי "אין להם שום עניין להישאר פה. אם הם יהיו במקומות שהמדינה מסדרת להם אפשר יהיה למצוא אותם במרוכז אחרי זה וכשהמלחמה תעבור לחבק אותם, להגיד להם תודה רבה ולשלוח אותם חזרה. כך נצא גדולים, החלטיים, מגובשים ובעיקר חומלים".
לעומת אחרים במדינה, דידי כבר משוכנע - צריך לתת לפליטים מחסה, וכמה שיותר מהר יותר טוב. "אני לא מפסיק לחשוב על זה שכל התורה שלנו וגם הקבלה מתבססים על משפט אחד - ואהבת לרעך כמוך. מדינות העולם לא הכירו את המשפט הזה כשטבחו ביהודים בשנות ה־40 של המאה הקודמת. אנחנו מנופפים במשפט הזה בכל מקום אפשרי ולא מפסיקים לדבר על איך התורה שלנו מרוכזת במשפט הזה. בואו ננסה לא להשאיר את זה רק כשלוש מילים יפות, בואו נעשה את זה".
עריכה: שני רומנו
