מדלן אוברייט, מזכירת המדינה הראשונה של ארה"ב, הלכה אתמול (ד') לעולמה בגיל 84 ממחלת הסרטן. שרת החוץ לשעבר ציפי לבני סיפרה עליה.
תחילה, התייחסה לבני לתיווך שעשתה אולברייט בין ישראל לפלסטינים בעבר, ואמרה: "מי שיביא שלום, לא יהיה מנהיג אמריקני אלא מנהיג ישראלי ופלסטיני ואני מקווה שזה יקרה", והוסיפה: "הייתה לי הזכות לעבוד איתה ביחד, דווקא בשנים האחרונות, במסגרת פעולות שהיא עשתה שהן הרבה יותר רחבות מאשר הזווית הישראלית שלנו. היא עסקה בכתיבת עקרונות לדמוקרטיה. היא עסקה במאבק בפאשיזם. היא כן רצתה לחזק את הברית - שהייתה תקופה שנחלשה - בין ארה"ב לאירופה והיא הייתה דמות ראויה להערצה".
לדבריה, "התפיסה שלה הייתה כזו ששילבה את ההבנה העמוקה של הצורך של ישראל בביטחון, את הצורך והחובה של ארה"ב לתמוך במאבק בטרור. היא לא היססה כשזה הגיע - לא רק לישראל, אלא לפעולות בלתי נסבלות שאירעו ברחבי העולם - לפעול גם צבאית וארה"ב עשתה את זה בזמנו. זכורות גם פעולות של נאט"ו בקוסובו וכו'. וכן, היא חשבה ששלום בין ישראל לפלסטינים אמור להיות דבר שמשרת גם את האינטרס הישראלי".
בהמשך התייחסה לבני לגילויה של אולברייט על כך שהוריה היו יהודים שהתנצרו. "מטבע הדברים, אז בשיחות איתי, היא חזרה למקומות האלה כי בכל זאת היא נפגשה עם ישראלית ויהודייה", אמרה. עם זאת, ציינה כי לאולברייט גם הייתה רגישות לפליטים, מעצם היותה פליטה בעבר. "ההזדהות העמוקה שלה הייתה עם תחושת הפליטות, עם החלש וזה ליווה אותה הרבה מאוד שנים", אמרה.
זה שינה משהו בעמדות המדיניות שלה? בתפיסת העולם שלה?
"בוודאי. כולנו כאלה. בסוף הנרטיב שמלווה את חייך האישיים, הוא חלק מההחלטות שלך. לכן, המאבק שלה בגזענות, בפאשיזם, הצורך שלה לצאת להגנת החלש - גם אם זה במצב שבו מדובר ברצח עם באפריקה - היא חשבה שארה"ב צריכה להתערב".
לטענת לבני, "היא כן חשבה שהתפקיד של ארה"ב הוא להוביל את העולם החופשי, לייצג את העקרונות שלו ולפעול צבאית בעת הצורך".
כשהיא סיימה את תפקיד מזכירת המדינה, הציעו לה לעמוד בראש מדינת צ'כוסלובקיה.
"כן, הייתה מחשבה כזאת. אני לא שמעתי את זה ממנה. אני יודעת שבזמנו היו מחשבות של ואצלב האוול, נשיא צ'כוסלובקיה, שהיא תבוא אחריו. אני לא יודעת אם זה הוצע לה, אבל אני מבינה שהיא דחתה את האופציה הזאת".
לגבי זה שאולברייט הייתה האישה האמריקנית הראשונה שכיהנה כמזכירת המדינה, לבני סיפרה כי בשיחות ביניהן "היא התייחסה לזה באופן מאוד מובהק, ובצורך לקדם נשים תמיד".
לבני גם גילתה כי "היינו קבוצה שנפגשה כמה פעמים בשנה, בעצם עד הקורונה. זו הייתה קבוצה שהיא (אולברייט) קראה לה 'האקסים שלי'. זו הייתה קבוצה של שרי החוץ שהיו בתקופתה. עכשיו, בתקופתה היו שרי חוץ גברים, לכן, אולי בגלל זה, גם זכיתי לזה שהיא הכניסה לקבוצה במהלך התקופה גם שרות חוץ או כאלה שיוכלו לשתף גם בתפיסה הפמיניסטית".
רגע לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא כתבה מאמר ב'ניו יורק טיימס' והזהירה את פוטין אז מפני טעות שתשאיר את רוסיה מבודדת דיפלומטית, נכה כלכלית, פגיעה מול ברית מערבית חזקה, מאוחדת יותר. לפחות חודש לתוך המלחמה, נראה שהיא צדקה בכל מילה.
"לגמרי. כשהיא כתבה את זה, הקשר שכל כך התחזק בין ארה"ב לאיחוד האירופי, נאט"ו, הסנקציות המשותפות - עוד לא היה ברור כל כך. זו הייתה תקופה שגרמה לצערי לפוטין לחשוב שהמערב לא יתאחד נגדו".
עריכה: אמיתי דואק