ימים מורכבים למדי עוברים על החברה הישראלית לאחר שלושת הפיגועים הקטלניים שאירעו בשבוע שעבר, והובילו לרציחתם של 11 בני אדם בשלוש זירות שונות. כיצד צריכה המערכת הביטחונית לפעול במהלך התקופה המתוחה? הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') גדי איזנקוט שוחח עם ענת דוידוב והגיב לדברים. וגם, שיתף על ההישג המרשים של חברת האנרגיה סטורג' דרופ בה הוא מכהן כיושב ראש החברה.
"מה שמאפיין את גל הטרור זה שאין הכוונה ארגונית מרכזית", טען איזנקוט, "זה יותר דומה למה שקרה ב-2016־2015 עם כר נרחב מאוד של עידוד הסתה ולקיחת יוזמה ללא הכוונה מה שמקשה מאוד על היכולת לסגור מעגלים. מהפכת המידע השפיעה והיא הלכה והתעצמה. זה שרואים בזמן אמת את הפיגוע, ופה זה נפגש עם הרצון של הטרור ליצור לחץ ואימה בעורף הישראלי ואצלם זה יוצר חקיינות והזדהות עם מבצעי הפיגועים, מה שמקשה מאוד לקטוע גל של טרור כזה".
עוד אמר איזנקוט כי אחד השחקנים המרכזיים במאבק מול המפגעים שמרימים את ראשם הוא המודיעין. "למעשה למדינת ישראל יש בעיניי פנומן מודיעני מבצעי שמתקיים כל השנה לילה לילה ומגיע להישגים שמגרדים את ה־100 אחוזים. כשזה לא 100 אחוזים לצערי יש פיגועים כאלו ופה זה שילוב של יכולת מודיעינית גבוהה, יכולת טכנולוגית גבוהה ויכולת מבצעית גובהה ובמשולש הזה צריך לשמור על רצון להיות קרוב ל־100 אחוזים כל הזמן".
"כשפיגוע מצליח אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות, ככה עשינו בעבר. מהניסיון עם האנשים שמכהנים היום אני משוכנע שיש ניסיון עצום, יש למידה ויודעים לשאול שאלות נוקבות וזה מאבק מתמשך. הטרור הוא תופעה מתמשכת מקום המדינה ועוד הרבה לפני, היא תלווה אותנו עוד הרבה שנים", הדגיש.
מאז תחילתו של גל הטרור הנוכחי הגורמים הרלוונטים עובדים סביב השעון על מנת לסכל את הפיגוע הבא. כתוצאה מכך, תהתה ענת דוידוב האם הפעולות השקטות מאחורי הקלעים מספיקות בשלב זה. איזנקוט השיב כי "כאחד שפיקד על אוגדת יהודה ושומרון וכרמטכ"ל, התלהמות ופניקה רק משרתים את האויב. החוכמה היא לפעול ביעילות ונחישות ומצד שני לדעת להפריד בין טרור לאוכלוסייה. לא לעשות ענישה המונית, להשאיר תקווה ולהשאיר את האוכלוסייה הרחבה מחות למעגל האלימות ומול הטרור להילחם בנחישות ולרדוף אותו בכל מקום".
"הוכחנו שאנחנו יודעים לעצור טרור שנראה לנו מטורף. גם את טרור הסכינים ידענו לבלום", הבהיר, והוסיף: "אין פטנט. יש מנהיגות שצריכה לעמוד יציב, יש כוחות מצוינים. יש שילוב בין השב"כ, המשטרה וצה"ל. צריך לדעת שזה ילווה אותנו עוד הרבה מאוד שנים יש מרכיבי התקפה, מרכיבי הגנה ויש מרכיבי תודעה שתפסו מקום מרכזי".
המצב הנפיץ בארץ מעלה חשש כבד מפעולות נקמה על הפיגועים האחרונים על ידי אזרחים יהודים במדינה. הרמטכ"ל לשעבר התייחס לאפשרות, והכריז: "מי שמפעיל כוח זה רק מי שהוסמך לזה וכחות המודיעין והצבא של מדינת ישראל, ומי שמפעיל כוח לא בסמכות צריך לפעול מולו באגרוף ברזל".
איזנקוט, המכהן גם כיו"ר חברת האנרגיה 'Storage Drop', סיפר על פועלה ועל ההישג המרגשים שהצליחה לקצור: "מדובר במערכת לאגירת אנרגיה חשמלית, אחד משני פיתוחים עיקריים של החברה. מערכת לאגירת חשמל ולאגירת קירור. ההודעה היום היא סיום של שלב מרכזי של טעינה ודחיסת אוויר על ידי מים כך שנוכל בעתיד לבצע אגירה בשעות השפל ולעשות בזה שימוש בשעות שיא. מדובר בפיתוח ייחודי, זו החברה היחידה בעולם שדוחסת אוויר ללא איבוד חום וזה יאפשר בעתיד להתאים מערכת וליצור חשמל זול יותר ונקי יותר".
"יש ניסיון ייחודי לפתח מערכת שזה לא בטריות חשמליות אלא מערכת שזה פטנט ישראלי של אגירת אוויר ודחיפה שלו ולמעשה הפעלה שלו ועל ידי כך יצירת חשמל מוזל בשעות שיא", ציין, והסביר: "זה מתקן שיש לו מיכלים בגובה של כ-4 מטרים ויש מיכלים שוכבים שאפשר להניח מודולים של ממטרים ספורים לעשרות ומאות מטרים תלוי בהיקף החשמל שנדרש לייצר".
עוד הוסיף, ואמר כי "יש פה ניצול של ידע שפותח על ידי יוצאי הטכניון שיכול להביא לתועלת ענקית גם למדינת ישראל וגם לאחרות בעולם. יש פה פוטנציאל עצום וכר נרחב מאוד לפיתוח וייצוא יכולת ישראלית לעולם ולשימוש שלנו. בארץ יש כמה חברות, שתיים עיקריות שפועלות על פי הפטנט הזה. לנו יש פטנט ופיתוח ייחודי ביחס למתחרים, יש מערכת אחת שכבר עובדת כשנה וחצי והמערכת שלנו אני מניח שתוך זמן קצר מאוד תשלים את הפיתוח בהצלחה רבה. אנחנו משוכנעים ביכולת להקטין עלויות אנרגיה".
"אם אנחנו מסתכלים על מה שקורה באירופה ואנחנו רואים את הקשר ההדוק בין ביטחון לעצמאות אנרגטית. העובדה שמדינות אירופה פתחו את שווקי האנרגיה שלהם לשיתוף גז מרוסיה עד כדי הישענות של בין 48־24 אחוזים של חלק מהמדינות, אנחנו רואים את הקשר הישיר בין ביטחון לעצמאות אנרגטית כמרכיב חשוב מאוד במה שמתחולל היום באירופה, והרגולציה שיש בארה"ב ובעיקר בקליפורניה ומדינות נוספות מה שמצביע גם על הצורך וגם על הפוטנציאל הגדול", סיכם.
עריכה: שני רומנו