לאחר גל הפיגועים בשבוע שעבר שגבה את חייהם של 11 ישראלים, נפתח מבצע 'שובר גלים' במערכת הצבאית, שמטרתו למגר את הטרור שהרים את ראשו. האם אנו עומדים בפני הסלמה? שר הביטחון רא"ל (מיל') בני גנץ שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב־103fm והתייחס לדברים.
בפתח השיחה, ביקש שר הביטחון בני גנץ לשים את הדברים על השולחן: "בואו נודה שמדובר בתקופה רגישה שלא מפתיעה אותנו בהיותה כזו וגם נערכנו לפניה, כל מה שאנחנו עושים מאז זה תגבורים ושינויים. סה"כ כל תקופת הרמדאן ואחרי החגים ידועה לנו ברגישותה. מה שיש נכון לעכשיו זה איזשהו רצף אירועים מאיזשהו בסיס השראתי אולי, גם כן לא בטוח לגמרי. התופעה הזו של יום עם אירוע, יש לו פוטנציאל להביא איתו יום עם אירועים נוספים או יום ללא אירוע שיכול להביא אחריו יום שקט נוסף. אנחנו שומרים על רצף מבצעי, מודיעי, הגנתי והתקפי כל הזמן".
"אני יכול להבין את המתח, את החשש ואת החרדות. מדובר באירועים כואבים, 11 נרצחים בתקופה לא ארוכה, אני יכול להבין את החשש של האנשים. מצד שני אני קורא להם להמשיך בשגרת חייהם ולשמור על דריכות ככל שניתן, ואם חס וחלילה קורה אירוע אני מקווה שכוחות הביטחון פרוסים באופן כזה שהם יגיעו מהר ואם יש אזרחים שיש להם מיומנות ונשק הם יכולים להתערב באירוע הזה. טבעה של תקופה", אמר גנץ.
עוד הוסיף וטען כי "בסה"כ תמיד מתקיים המתח הטבעי בין הרצון להימצא בכל מקום לבין תחושות אחרות. באופן כללי אני אומר בלי לרדת לגופו של סיור, בואו לא נעשה דברים מתסיסים ודברים שמערערים את היציבות. היציבות היא מבחן חשוב בתקופה הזו, וכך צריך להתנהג. שער שכם אם אתם משווים אותו לשנה שעברה אז אנחנו השתדלנו במקום מחסומים לאפשר דוכני מסחר ולתת אווירה של חג ככל שרק אפשר. אני חשוב שהאירועים בשער שכם הם אירועים קטנים שמנסים להעיב על הרוב שאיננו כזה. יש הרבה חבר'ה שרוצים להסתובב בהרבה מקומות בכל מיני סיטואציות, יפה מחשבה קודמת לסיור".
בצל גל הטרור הקטלני שפקד את הארץ לאחרונה, טענות רבות מופנות לשר הביטחון בעקבות חיסול חוליית המחבלים במהלכו נפצע סגן ניצב ש' והצבת אלף חיילים לטובת תיגבור המשטרה. "את הסיכול הממוקד האווירי הראשון שמדינת ישראל ביצעה ביהודה ושומרון אני פיקדתי עליו, מאז כמובן שפיקדתי על הרבה מאוד סיכולים ממקודים בגזרות אחרות. מאז הייתה חומת מגן ויש לנו שליטה מבצעית בכל השטח ואנחנו מסוגלים לעבוד בצורה ממוקדת ואנחנו צריכים לעשות את זה כל עוד שאפשר. בתנאים שלא יהיה אפשר מאיזושהי סיבה נשתמש בכלים שעומדים לרשותנו. סיכול ממוקד אנחנו עושים כשאין לנו אלטרנטיבות סבירות מבחינה מבצעית אחרת, ואנחנו עושים את זה בצורה הממוקדת ביותר", הגיב גנץ לטענות, "כל החיילים שהצבנו למשטרת ישראל אינם עוסקים במשימות שיטור. הם כולם שם במשימות אבטחה, ביטחון ותגובה מהירה. משימה שכזו אני חושב שנכונה לחיילי צה"ל, למשימות שיטור יש את משטרת ישראל".
על מצבה של גדר הביטחון בתקופה הנפיצה, אמר: "הגדר הזאתי שהחלה בנייתה כשפרצה האינתיפאדה השנייה, עם השנים נפרצה וניזוקה. צריך לזכור שאנחנו הקמנו סדרה של מכשולים ושם השקענו את מירב המשאבים שלנו. סגרנו את גבול מצרים למול עשרות אלפי מסתננים ופיגועי פח"ע, סגרנו את גבול רמת הגולן מול סוריה, סגרנו את גבול עזה בפני פשיטות רחבות היקף, אנחנו רגע לפני התחלת הפרויקט הגדול שלנו בגבול הצפון מהים ועד ההר".
"אנחנו עושים מאמצים גם לשפר את המכשול במרחב התפר וגם לשפר את המענה המבצעי לאורך הגבול המזרחי מעמק הירדן ועד שדה התעופה רמון. זה הרבה משאבים, גזרות, סדרי עדיפות והערכת סיכונים. אני חושב שאנחנו מנהלים אותם בסדר", ציין, והוסיף: "עשיתי בימים האחרונים ישבות לראות במה ניתן לקדם את המכשול באזור יהודה ושומרון. כמו שאתם בוודאי יודעים אזור דרום מערב הר חברון הצלחנו להציב מכשול שהוא מכשול חומה כמו שצריך. זה ניהול משאבים, אין משהו אחר. חלק גדול מהשב"חים שעוברים בפרצות, חלקם הם אנשים עם אישורי עבודה שמטעמי נוחות מקצרים את הדרך. נצטרך לשפר את המכשול ולהכין מעברים נוספים. בסוף כל קו יכול להיפרץ ובכל מקום יהיה אפשר לעבור".
בהמשך, התייחס שר הביטחון גנץ לבנייה ביהודה ושומרון: "כשר ביטחון אישרתי למעלה מ־8 אלף יחידות דיור ביהודה ושומרון ואישרתי גם כמה לפלסטינים באזורים שמותר להם לבנות. אני מתכוון להמשיך לעשות את העניין הזה במועד ובזמן הנכון. כל הרעשים מסביב לא לוקחים בחשבון את כל השיקולים שאני צריך לקחת. ההתיישבות צריכה להתחזק ואנחנו נמשיך את התהליך הזה ועוד הרבה יחידות יבנו. כל השאר זה קמפיינים ורעשים, בשלוש השנים האחרונות למדתי לחיות איתם בשלום".
על חתימת הסכם הגרעין האיראני והשלכותיו על מדינת ישראל, הדגיש: "ההסכם הזה לא הסכם טוב, יש בו לא מעט חורים שהיו קיימים גם בקודם ולבטח עלולים להישאר כאן ועכשיו. אני רוצה לחדד לכם ולציבור המאזינים את מה שאני אומר בעולם כל הזמן - איראן היא בעיה עולמית, אזורית והיא גם איום פוטנציאלי ביטחוני למדינת ישראל. אני לא מציע שאנחנו נהיה הקופצים בראש, העולם צריך להיות מוטרד מהסכם לא טוב ושאיראן מתחזקת".
"העולם מוטרד והאזור מוטרד, אנחנו לא צד בהסכם הזה. אנחנו יודעים מזה 74 שנים שאנחנו היחידים שנגן על עצמנו, אם שכחנו את זה לרגע קיבלנו תזכורת מאוקראינה. אנחנו לא חלק מההסכם הזה, מנסים להשפיע ככל שאפשר, ונגזור את כל הצעדים הנדרשים מודיעינית, הגנתית והתקפית אל מול האתגר הזה שנקרא איראן כמדינה, עם גרעין, עם כוחותיה ועם הפעילות באזור. אני שמח שיש גם חדשות חיוביות כי הסכמי אברהם יצרו פה בלוק לא קטן שמשתף פעולה", הבהיר.
כמו כן, השר לביטחון פנים עמר בר לב סופג גם הוא ביקורות חריפות רבות לאחרונה. גנץ יצא להגנתו, וטען: "בר לב עושה את עבודתו בצורה חשובה, הוא מתנהל יפה מול המשטרה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. יש עבודה בין ארגונית מאוד טובה, אנחנו תמיד מתרגשים ממשפט או אמירה שם אבל המציאות יותר רחבה. אינני פרשן, אני שר ביטחון ושותף שלו בממשלה. אני חושב שהוא מסור, הוא משקיע הרבה זמן בעבודה ואני לא יודע מה משפיע על הציבור".
בסיום השיחה, ביקש שר הביטחון בני גנץ לפנות לאזרחי המדינה: "אני לא יודע להבטיח שלא יהיה אירוע הלילה או מחר, אני כן יודע להבטיח מקסימום מאמץ למנוע אותו. מבקש מהציבור להמשיך בדריכות, לא בהתלהמות, לזכור שחיים פה יהודים וערבים ביחד, זה חגים של שנינו וצריך לכבד אחד את השני. אנחנו כמערכות ביטחון נעשה כל מה שאפשר כדי לתת ביטחון".
עריכה: שני רומנו