"לא חלמתי להגיע לזהב אף פעם"
המתעמלת האולימפית לינוי אשרם בתגובה לפרישה • על החיים כספורטאית: "בהתחלה הייתי הישראלית היחידה" • על ההחלטה לאמן: "יש לנו דור צעיר חזק"
שמונה חודשים אחרי שהצליחה המתעמלת האולימפית לעשות היסטוריה כשזכתה במדליית הזהב האולימפית בקרב רב של אולימפיאדת טוקיו 2020, הכריזה היום אשרם (ב') על פרישה רשמית מקריירה ספורטיבית בהתעמלות אמנותית, זאת במסיבת עיתונאים שבה אמרה בין היתר: "הרגשתי את כל ישראל מאחוריי בטוקיו. צריך לדעת מתי לפרוש".
אשרם שוחחה עם חברי פאנל הספורט וסיפרה על תחושותיה בעקבות המהלך. על הרגעים שלפני הזכייה בזהב, אמרה: "זה היה רגע מטורף ומרגש, אף פעם לא האמנתי וחלמתי שאזכה בזהב. לא חלמתי להגיע לזהב אף פעם, לא חשבתי שזה אפשרי אפילו, הרוסיות לא נותנות את האפשרות לחלום על כך. באתי במטרה לעשות תפקידים טובים, ידעתי שאוכל לזכות בארד אך לא חלמתי על הזהב".
"אני לא מרגישה שאני מפסידה שום דבר"
"ישנתי עם כדורי שינה לפני התחרות כי לא הצלחתי להירדם", הודתה, "היה מאוד קשה. בתחילת הדרך היה מאוד קשה, הייתי הישראלית היחידה, כולן היו ממזרח אירופה אז לא הכרתי את השפה. הייתי מגיעה לאמא שלי ובוכה כי לא הבנתי מה המאמנת רוצה ממני. היא דיברה איתי ברוסית. אני מדברת רוסית כמעט שוטף, למדתי לקרוא ולכתוב. כשהאימונים הולכים טוב, הם מתקצרים. אני לא מרגישה שאני מפסידה שום דבר".
בהמשך, סיפרה אשרם על ההיכרות ארוכת השנים עם המאמנת שלה איילת זוסמן: "הקשר בינינו כל כך חזק, היא מכירה אותי טוב, היא הייתה בשבילי 24 שעות ביממה שם, החיבור בינינו היה כל כך חזק, היינו אחת על אחת. בזכות זה שהיינו צוות, הצלחנו להגיע לכאלה הישגים".
עוד הוסיפה זוכת מדליית הזהב: "הגוף שלנו עובר את מעטפת המגבלות, אנו עושות דברים שגוף האדם לא אמור לעשות, אז יש הרבה פציעות". על החלטתה להפוך להיות מאמנת לאחר הפרישה, אמרה: "אני רואה שיש לנו דור צעיר מאוד חזק ונבחרת חדשה לגמרי".
עריכה: מיכל קדוש
