סיקור הפיגוע בת"א: "מעבר על כמעט כל הקווים האתיים"
ד"ר תומר סיימון עם ביקורת על צוותי החדשות שליוו את רגעי האימה ברחוב דיזנגוף בעיר: "חציית גבול" • הוסיף: "לא מראיינים נפגעים בזמן הפיגוע"
ביקורת רבה הועברה על סיקור התקשורת בערב יום חמישי בזמן הפיגוע ברחוב דיזינגוף. ד"ר תומר סיימון, מומחה לתקשורת באירועי חירום, ומרצה בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, שוחח על כך עם ינון מגל ובן כספית ב־103fm.
"אני חושב שמה שקרה, מבחינת הסיקור התקשורתי ביום חמישי בערב הוא נקודת מפנה בצורת התקשורת וצורת הסיקור של אירועי חירום, בטח בפיגועים", אמר סיימון, והוסיף: "אני חושב שזה היה חסר תקדים, לא רק בישראל, גם בעולם המערבי, בצורת החשיפה והמעבר על כמעט כל הקווים האתיים".
לדבריו, "אתם שמעתם את החלק של הפעלת מניפולציות על אנשים שלא בהכרח הוכשרו להתמודד עם עיתונאים, בטח במענה של חירום. השוטרים והלוחמים, הם מבחינתם הגיעו לזירת פיגוע, ללוחמים זה אולי שדה קרב. הם באו לרדוף אחרי מחבל ולתפוס אותו, ויש צוותי צילום של העיתונות הישראלית שנכנסו איתם לחדרי מדרגות, לסמטאות, לחנויות, הלכו איתם ולא שמרו שום מרחב, גם אצלם על הבטיחות והביטחון, אבל גם אל מול הקהל הישראלי. היה שם איזה מעבר גבול מאוד מאוד חריג".
עוד אמר: "בסוף מגיעה גם אחריות מקצועית ולא מילאו אחריה, לא בשטח ולא באולפן ולא בעריכה". לגבי הטענות על כך שהצנזורה לא עצרה את השידור, אמר: "היא נועדה בדרך כלל לדברים שהם פרו אקטיביים ולא לתגובה בזמן אמת ולמרדף".
מה לדעתך לא היה צריך לשדר?
"המרדף לתוך הסמטאות או לתוך החנות, לא צריך לקרות, בשום מקרה. כשמגיע מידע וצילום מחדר ניתוח, גם אם בית חולים מפרסם את זה, הגבול והאחריות היא של ערוץ התקשורת לדעת לא לפרסם את הדבר הזה, גם אם מישהו אחר יהיה ראשון".
לטענתו צריך "לאמץ קוד אתי הרבה יותר משמעותי אצל העיתונות, לא מראיינים בזמן הפיגוע את הנפגעים או את אלה שהיו באותה זירת אירוע".
אתה לא יכול לא לראיין אנשים.
"אתה צריך לשאול 3 שאלות כעיתונאי - מה אני צריך לעשות? מה נכון לעשות? ומה מחובתי לעשות?"
עריכה: אמיתי דואק
