"הסרת המסיכות בחללים סגורים? ברוך שפטרנו"
ענת דוידוב: "אם כל אחד מאיתנו ידאג לסביבה הכי קרובה שלו, אולי נצליח להקטין את מספר הנדבקים היומי מכמה אלפים לכמה מאות" • טור אישי
אז כמו שמישהו נוהג לומר "קודם כל ברכות", וזה על הסרת המסיכות בחללים סגורים - ברוך שפטרנו. ראש הממשלה ושר הבריאות החליטו, גם מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור נחמן אש, מגבה הבוקר בשבע תשע, את ההחלטה לבטל את חובת עטיית המסכות במקומות הסגורים.
אז עד כמה הסרת המסיכות באמת מוצדקת? מה עושים במעליות? איך להתנהל בסופר? מה על המורים והילדים בבתי הספר? אוטובוסים, רכבות, בתי קולנוע, תיאטרון, אולמות ספורט בחללים סגורים, משרדים, בנקים... בקיצור עם או בלי?
האמת, נזכרתי הבוקר בהמלצה של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, כשהחליט שניצחנו את הקורונה, ושלח אותנו לשתות בירה ולעשות חיים. זוכרים? זה היה לפני שנתיים, ומאז העולם התהפך עם הקורונה על הראש עשרות פעמים. בינתיים, הגיעו חיסונים.
מי שעוטה מסיכה, מרגיש כבר הרבה מאד זמן כמו חייזר, בדיוק כמו שהסתכלנו על היפנים והסינים שעטו מסיכות עוד הרבה לפני המגיפה, בעיקר בגלל שחינכו אותם לעטות מסיכה כשהם מצוננים, פשוט כדי למנוע הדבקה. התחשבות בבני אדם.
טוב, הרי אנחנו לא מצפים מהישראלים להתחשב בזולת, אבל אם כל אחד ואחת מאיתנו ידאג לסביבה הכי קרובה שלו, ולא ישליך את המסיכות לפח, אולי נצליח להקטין את מספר הנדבקים היומי מכמה אלפים לכמה מאות, ולמנוע גם מוות מיותר, כי זה עדיין איתנו.
תחשבו על זה, בהצלחה.
