"במקום לחשוב איך לספר סיפור לאומי, מעדיפים לספר את האישי או לברוח למחוזות ה'טוב' המופשט והאוניברסלי. המחיר הוא רידוד נורא של החגיגה הלאומית שלנו לאוצר מילים מוגבל של 'אהבה', 'יחד', 'גיוון', 'אחר', 'שונה', וכמובן 'לעשות טוב'": כך כתבה עורכת הדין עירית הלוי, אשת חינוך מירושלים, בביקורת שלה על תכני טקס המשואות שנערך השנה ביום העצמאות ה־74.
עו"ד הלוי הסבירה את דבריה: "יש לנו סיפור אדיר שאף עם על הגלובוס לא מחזיק בו. עם שקם לתחייה, המהפכה הציונית, הצליח להתגבש לאומה מלוכדת, עליו אנו חוגגים את יום העצמאות. לא היה שום שיר שהייצוג שלו הוא אתוס לאומי או ספרות ציונית, לא היה שום דבר מזה".
בהמשך, טענה: "התחושה שהרגשתי והרבה הרגישו הזדהות איתה, שכל מה שהיה יכול להיות על האנשים הנפלאים והראויים, הם כולם יהלומים בכתר, והכתר הזה לא היה קיים. כל הטקסט שהכניסו להם היה כולו אוניברסלי וכללי, למרות שהיה אפשר לכתוב את זה אחרת".