דאוד זביידי, אחיו של זכריא זביידי, פונה בסוף השבוע לטיפול בבית החולים רמב"ם, לאחר חילופי אש עם כוחות צה"ל בג'נין ומת מפצעיו בבית החולים. המקרה הזה מעלה שוב את השאלה האם מערכת הרפואה הישראלית צריכה לפעול אקטיבית למען בריאותם של טרוריסטים? פרופ' אבינועם רכס, יו"ר ועדת האתיקה לשעבר של ההסתדרות הרפואית, שוחח על כך עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm, והתשובה שלו הייתה חדה, כואבת, וחד־משמעית.
"אנחנו חיים בתקופה נורא רגישה, והדברים שאני הולך להגיד - אני משוכנע שלפחות חצי מהמאזינים לא יסכימו איתם", פתח, "אבל ברפואה אין שכר ועונש. אם יש לך אח רוצח, או אם אתה רוצח בעצמך, אני לא יכול להעניש אותך על זה ולא לטפל בך. כך זה נכון וכך זה ראוי לעשות. זו המחויבות הראשונה של עולם הרפואה, ואנחנו נשמור על צלם האנוש שלנו. אסור לנו להתלהם ולהגיע לכך שאנחנו לא נטפל במחבלים שמנסים לפגוע בנו. זה ההבדל בינינו ובינם".
יש לעניין הזה, בעיניך, קווים אדומים?
"אין קווים אדומים, אתה מטפל בכולם. זה אבסולוטי".
גם ברוצח השפל ביותר? גם בו צריך לטפל?
"הפוליטיקה נעצרת על הסף של בית החולים. מהרגע שהעברת את הסף, מדובר בחולה, פצוע, וחלים עליו כללי האתיקה של הרפואה, כללים זהים בכל העולם".
אם מגיעים לבית החולים שני פצועים בדרגת פציעה קשה, אחד מחבל ואחד נפגע - במי תטפלו קודם?
"אם דרגת הפציעה זהה לגמרי, תטילו מטבע או תטפלו בישראלי. אבל זה מצב תיאורטי. נוצר מצב אבסורדי, שיישמע קשה מאוד, אבל אם המחבל פצוע קשה יותר, מגיעה לו קדימות להיכנס לחדר הניתוח. בפועל, תודה לאל, אפשר להכניס את שניהם לחדר הניתוח במקביל".
בסופו של דבר, זביידי האח הגיע לרמב"ם מבית החולים בג'נין, בשל סכנת שנשקפה לחייו. גם במקרה כזה אנחנו חייבים לסייע?
"התשובה היא כן. אני חושב שזה קומפלימנט גדול מאוד למערכת הרפואה בארץ. זה אומר שהפלסטינים הכירו בחולשתם ופנו בפנייה הומנית, הומנית! מרופא לרופא. תעזור לי להציל את המטופל שלי".
עד כמה זה קשה לצוותים הרפואיים?
"זה נורא ואיום. אני בטוח שיש רופאים, שלפי השקפת עולמם לא יהיו מוכנים לעשות את הפעולות האלה. אני מניח שרופא כזה צריך להעביר את המטופל לטיפולו של רופא אחר. אני יכול לכבד את זה - מישהו אחר ימלא את מקומו".
עריכה: יניב מורוזובסקי