לא משתלמת תל אביב?
תל אביבים רבים החליטו לוותר על השכירות הגבוהה, ויצאו מהעיר • דוד ורטהיים ('וואלה') סיפר ממקור ראשון • נורי יוסף ומיטל להבי על מגמת הנדידה
תל אביב, עיר הנחשבת כאחת האטרקטיביות והעמוסות ברחבי הארץ, מעניקה חיים יקרים למדי לאלו שמחליטים להשתכן בה. יותר ממחצית מהתושבים חיים בשכירות, רבים מהם מתקשים לעמוד בנטל הכלכלי, ועם זאת - נדמה שלמרות המחירים, הרצון לחיות בתל אביב הולך וגובר. האמנם?
ענת דוידוב שוחחה ב־103fm עם דוד ורטהיים, עורך 'וואלה' ברנז'ה, אשר החליט לעזוב את את העיר ללא הפסקה לאחר שחיפש דירה גדולה יותר במחיר סביר ללא הצלחה. "מדובר בתופעה", הכריז ורטהיים, "אני מזהה הרבה אנשים שמכונים צעירים, סביב גילאי ה־40, שעד לפני כמה שנים היו יכולים להרשות לעצמם אם כי גם אז זה היה ביוקר".
עוד טען ורטהיים כי "ההייטקיסטים הם הקש ששבר. ההייטקיסטים נכנסו לדינמיקה קיימת של היעדר רגולציה, שוק פרוץ לחלוטין של מחירים חזיריים של בעלי דירות שלא תואם אפילו את הערים העשירות ביותר בעולם. במנהטן פר מטר היום יותר זול להשכיר דירה. לתוך הדבר הזה, הסיר המבעבע הזה, נכנסו גם ההייטקיסטים שזה בא לידי ביטוי בהעלאת מחירי הרכישה אבל יחד עם הרכישה בהתאמה על המחירים של הדירות".
כאשר החליט ורטהיים שהגיע זמנו לצאת מתל אביב, גם הוא לא ציפה לפערי המחירים בין הערים. "כל חלופה לדירת 4־3 חדרים בתל אביב גזרה אוטומטית גזר דין של עשרת אלפים ש"ח לחודש עוד לפני שדיברתי על תוספות. מי יכול להרשות לעצמו 10 אלף ש"ח רק על שכר דירה? אנשים עמידים מאוד או שמרוויחים משכורות גבוהות. מי כמונו בתחום העיתונות יודעים שאולי מרוויחים יפה לפעמים אבל זה לא הדבר שאתה יכול להרשות לעצמך לאורך זמן".
"אני חושב שיש פער של 15-20 אחוזים", אמר, והדגיש: "עברתי למקום שהוא יחסית יקר. גם המקום היקר ביותר הקרוב לתל אביב עדיין זול יותר מתל אביב באופן משמעותי. אם שם דירת 3 חדרים במצב טוב היא 10־9 אלף ש"ח כאן זה 8 אלף ש"ח בערך, זה משמעותי מאוד. מדובר על פערים לפעמים של 2,000־3,000 ש"ח לפני שנכנסנו לאלמנט החנייה".
אז מה הוביל לתופעת הנדידה הגדולה מהעיר? לטענתו של וטרהיים מדובר בשילוב של מספר גורמים. "אני חושב שתקופת הקורונה גרמה לאנשים להיות הרבה בבית מה שהצריך שטחים נוספים ודבר שני בקורונה המשוואה הזו של ואליו פור מאני הטתה את הכף לטובת המעבר מתל אביב. פתאום קלטת בקורונה כשהעיר הייתה סגורה שאתה כבר לא נהנה מהבנפיט של העיר הגדולה אבל עדיין משלם עליה המון. דבר נוסף שקרה במקביל לקורונה, זה שהעיר הפכה לבלתי נסבלת למגורים בכל מקום בה, שלא ברור באיזו מחשבה אישרו את הדבר הזה בלי לראות מטר אחד קדימה", זעם.
הרצליה Vs תל אביב: "הפרש של בערך 2,000 ש"ח"
מצדם השני של חוזי השכירות, נורי יוסף, מתווך נדל"ן וזכיין 'אנגלוסכסון' בהרצליה, הביא את הפרטים על מספר התושבים הנודדים להרצליה. "המצב בהרצליה די דומה למצב שברוב הארץ, עם היצע נמוך של דירות להשכרה ועם ביקושים גבוהים", הסביר, "הרצליה היא כעיר לווין בתל אביב אז כל הנוטשים או העוזבים מכול מיני סיבות, אחת ההעדפות הראשונות שלהם זו העיר הרצליה. גם הקירבה הגאוגרפית וגם הקרבה לפיתוח, אזורי ההייטק".
עוד ביקש יוסף לציין כי "רוב האנשים שמגיעים מתל אביב להרצליה הם כן החבר'ה שעובדים בהייטק או חבר'ה שהתמסדו ומחפשים אתה מקום לגדל ולחנך את ילדיהם ותל אביב קצת רועשת להם, ואז הרצליה היא אחת החלופות בעדיפות הראשונה מבחינתם. הרצליה אף פעם לא הייתה זולה אבל תמיד זולה יותר מתל אביב. גם פה המחירים הרקיעו שחקים, אנחנו רואים עלייה של בין 30־20 אחוזים בשכר הדירה רק בשנה האחרונה אבל עדיין זה יותר זול מתל אביב".
לצורך ההשוואה, ביקשה דוידוב מיוסף להבין מה יהיה מחיר השכירות של דירת ארבעה חדרים באזור מצוין בהרצליה לעומת תל אביב, ויוסף השיב: "הפרש של בערך 2,000 ש"ח. אם בתל אביב זה יכול להגיע ל־10 אלף ש"ח כולל חניה, אז בהרצליה אפשר לקבל סביב ה־8 אלף ש"ח עם שתי חניות, מחסן וכל הפסיליטיז. אני מדבר על האזורים המבוקשים בצד המערבי של הרצליה. יש גם אזורים יותר זולים אבל לא נורא יותר זולים. היום דירת שלושה חדרים בלי מרפסת שמש ב־6,800 ש"ח, זה לא הבדלים תהומיים".
תופעת הנדידה מהעיר הגדולה הגיעה גם למחוזותיו של יוסף, והוא עצמו הודה כי הוא מכיר מספר אנשים שביצעו את המעבר בעקבות המחירים שמרקיעים שחקים. יחד עם זאת, לדעתו לא מדובר בנטישה שתוביל לשינוי מהותי בשוק הדיור. "תל אביב תמשיך לפרוח והמחירים ימשיכו לעלות. אני רואה את תל אביב כמדינה כפני עצמה. נוטשים אבל מצד שני יש מספיק ביקושים כדי למלא את הנטישה. אנחנו לא רואים בעיה של דירות עומדות ריקות או חוסר בשוכרים כי אחרת היינו רואים ירידת מחירים ואנחנו לא רואים אותה", טען.
"לעשות דרישה גורפת להקצאה של 15 אחוזים מהיחידות לדיור בר השגה"
בהמשך, ביקשה דוידוב לשוחח גם עם מיטל להבי, חברת מועצת העיר תל אביב, אשר התייחסה לטענות המועלות באשר לעיר, שהפכה ליקרה במיוחד: "אני חושבת שבכל פרויקט בנייה שמגיע לוועדה המקומית של תל אביב, כפי שגם פורסם שבכוונת ראש העיר לעשות, צריך לעשות דרישה גורפת להקצאה של 15 אחוזים מהיחידות לדיור בר השגה. בתל אביב יש אחוזי בנייה מינימליים ומקסימליים, ואת המקסימלי אתה מקבל כנגד תועלות ציבוריות. אחד הפועלות שתל אביב יפו צריכה לחרוט על דגלה זה הורדת יוקר הדיור. לכן, לעשות דרישה גורפת כזו זו גם דרישה שיש לה הצדקה כלכלית כי היזם יוכל לקבל יותר יחידות ויוכל להקצות את חלקן ליחידות בר השגה".
בעקבות אמירותיה, הזכירה דוידוב את התבטאותו של ראש עיריית תל אביב יפו כי מי שלא מוצא חן בעיניו המחירים בעיר יכול ללכת ואף טענה כי נראה שהוא מתחיל לחזור בו, להבי חיזקה את דבריה: "התוכנית הזו מראה שהוא חוזר בו או מנסה להתמודד עם הסוגייה. חלק מהבעיות נובעות גם מזה שאנחנו עיר בתנופת בנייה. כל פרויקט התחדשות עירונית שמיועד להכפיל את כמות יחידות הדיור, בשלב הראשון שלו הוא מייצר ביקושים לדיור להשכרה כי בשלב הפינוי הקבלנים מחפשים לדיירים דיור חלופי ואז פתאום ביד אליהו, אם יוצאות לדרך 4־3 תוכניות התחדשות עירונית אנחנו בבת אחת רואים ביקושים ל־700־600 דירות וזה המון. יש לנו כל מיני בעיות שבאופן אובייקטיבי מוסיפות לביקושים שמקפיצים את המחירים".
על נדידת התושבים לערים סמוכות, אמרה: "זו התופעה שאנחנו רואים אותה באמת כי המחירים מעבר לגבול זולים יותר. אנחנו מדברים על עלות של כ־20 אחוזים מתחת למחירי השוק, אנחנו מדברים לצערי הרב ובשביל זה צריך חקיקה ראשית על תקופת השכרה של 20 שנה. 20 שנה בעיניי זה לא מספיק כי עד שיוצרים מלאי של אלפי יחידות דיור הן למעשה מתכלות כי השנים עוברות. צריך לייצר פה מלאי שמיועד להשכרה לתקופה של 100 שנים. צריך לדעת לעשות מלאי ל־100 שנה".
"איך עושים את זה במיידי?", תהתה דוידוב, ולהבי הבהירה: "לכל פרויקט מהרגע שהוא יוצא לדרך עד הרגע שהוא מקבל היתר 5 שנים, עד הרגע שהוא נבנה 8 שנים, אני לא רואה איך עושים את זה במיידי אפילו לא על קרקעות בבעלות עירונית". עוד טענה כי "לדעתי צריך לקחת את הקרקעות בבעלות עירונית וכל קרקע שהיא קרקע שמיועדת לדיור, ולא חלילה לשטחי ציבור, לקחת אותה וליעד אותה לא למכירה עבור כל מרבה במחיר אלא לבניית יחידות דיור ברות השגה עבור תושבים, תושבי עירנו, באי עירנו וצעירי עירנו. חד משמעי עיריית תל אביב עצמה צריכה לתת דוגמה אישית בכך שתייעד את הקרקעות שלה עצמה שמיועדות לדיור לטובת דיור בר השגה".
בנוסף, התייחסה להבי לאפשרות למתן סיוע בשכר דירה: "זה משהו שנותנים אותו בדיור ציבורי, זה משהו שמשרד השיכון קובע אותו. אני חושבת שלא כל כך, הסכומים הם סכומים קבועים, הם לא מתחשבים בעיר בה רוצים לגור ולכן מאוד קשה לדיירי דיור ציבורי או לשכבות חלשות לגור בתל אביב. המדינה צריכה לעשות פה הפוך על הפוך, להגדיל את הסיוע שניתן בתל אביב כי בתל אביב יש מוביליות חברתית. בן אדם יכול למצוא עבודה ביתר קלות, להתמזג עם חברה גבוה ביתר קלות ויכול להתקדם ביתר קלות. יש פה יתרון שצריך לתת לו משקל כלכלי".
"נזק גדול - העוצמה של תל אביב היא בהון האנושי שלה"
"אני רואה בזה נזק מאוד גדול כי אני תמיד אומרת שהעוצמה של תל אביב היא בהון האנושי שלה. ההון האנושי הוא התרבות, האומנות ואנשי היצירה והרוח. זה אנשים שתורמים לעיר את המגוון והייחודיות שלה. אחרי זה התברר שהם יוצרים תיאטרון בערים אחרות והמרכזיות שלנו כבירת התרבות והכלכלה תלך לאיבוד", סיכמה להבי.
עריכה: שני רומנו
