"מוקיר תודה על הזכות שניתנה לי לשחק למחייתי"
טל דן, קפטן עירוני נס ציונה שהמספר 6 חרוט על חולצתו, תלה את נעליו והודיע על פרישה • הודה: "הרגע המאושר זה הזכייה ביורוקאפ - זה עוצמות אחרות"
היום (ג') במהלך מסיבת עיתונאים ובגיל 35, הודיע טל דן, קפטן קבוצת עירוני נס ציונה, על פרישתו. סביב ידיעה זו, צוות חברי התוכנית שוחחו עמו ב־103fm ושמעו ממקור ראשון על ההחלטה המפתיעה.
"הסתובבתי, הסתובבתי עד שמצאתי בית והשתקעתי, תקעתי שורשים", סיפר דן על הקבוצה בה התחיל כבר בגיל 6, נס ציונה, והתייחס להודעה על פרישתו: "הרגשתי שהגוף והנפש עשתה את שלה, ככל שאתה מתבגר הדברים אל הולכים ונהיים יותר קלים. תמיד ידעתי שבסוף יהיה לזה סוף, והרגש שלי אמר שזהו מספיק, שמציתי את התחום של להיות שחקן כדורסל. היה לי כייף, נהנתי מכל רגע בקריירה. גם כשסבלתי ידעתי להעריך את איפה שאני נמצא ואת מה שאני עוסק בו ומתפרנס בו. אני מוקיר תודה על הזכות שניתנה לי לשחק למחייתי".
בתגובה להודעה על פרישתו, טען פרימו בפני קפטן עירוני נס ציונה לשעבר כי הוא עוד יכל לעזור לשחקנים הצעירים. דן השיב כי "עזרתי לאורך כל התקופה האחרונה, השתדלתי וניסיתי לכוון וללמד מהניסיון, אני מקווה שמי שהיה לידי לקח את מה שהוא היה צריך לקחת. אני בטוח הייתי המרוויח הכי גדול. בסופו של דבר צריך להמשיך הלאה בחיים, היה לי ברור שהכדורסל הוא לא לנצח, על הפרקט".
"כל האופציות פתוחות בנס ציונה - אני יודע שהם היו רוצים שאשאר"
על התוכניות להמשך כעת שהוא כבר אינו שחקן, אמר: "קודם כל ביקשתי לקחת קצת חופש מנטלי ופיזי, קצת להירגע, קצת להוריד דופק כי באמת מגיל 6 אני משחק כדורסל וזה כל מה שאני יודע לעשות. לזה הכוונתי את החיים שלי. אנחנו נחכה קצת, נמתין ונקבל החלטות בהמשך. אני מאוד אוהב את המערכת ואת העיר שלי. יש לי מלא אופציות על השולחן, כמובן שכל האופציות פתוחות בנס ציונה, מאוד הייתי רוצה להישאר ואני יודע שהם היו רוצים שאשאר. שלב שלב".
בהמשך, שיתף דן מה היה הרגע המרגש ביותר לאורך קריירתו המפוארת: "הזכייה ביורוקאפ. אין משהו שאפשר להשתוות לזה, זה עוצמות אחרות שחוויתי ועד היום יש לי צמרמורות". עוד חשף כי "הרגע המבאס היה ירידת הליגה. היה לי קשה עם זה וזאת גם אחת הסיבות שהחלטתי להישאר. היום אני שמח, כל הקריירה שאלו אותי למה אני לא שואף למקומות גבוהים יותר ובסוף הצלחתי לעשות את זה בדרך שלי. מאוד האמנתי בדרך שלי ואני שמח על כך היום כולם מבינים מה עשיתי בנס ציונה".
"הכי כייף לי היה עם מאיר טפירו, היה לי קשה מולו באימונים", הודה, "גם כשהוא היה מבוגר ממני בהרבה שנים יש בו יצר תחרותי ונצמדתי אליו, הבנתי שיש לי ממני ללמוד ועל מי להסתכל. אומנם הוא לא ניצח אותי אבל הוא היה קרוב הרבה פעמים. הוא היה דמות מאוד משמעותית בקריירה שלי".
לסיום, סיכם דן ונפרד מקופמן ופרימו: "תודה על הכול, תודה על הפרגון לאורך הקריירה".
עריכה: שני רומנו
