לייצא או לא לייצא?
העיתונאית העצמאית אור־לי ברלב נגד ייצוא הגז לאיחוד האירופי: "איפה השקיפות לציבור בכל מה שקשור להסכם? איזה כמויות עומדים לייצא?"
בשעה טובה ומוצלחת? היום (ד') שרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד) חתמה על הסכם עם האיחוד האירופי לייצוא גז. סביב ידיעה זו, בן כספית ואריה אלדד שוחחו ב־103fm עם אור־לי ברלב, עיתונאית עצמאית ואקטיביסטית מזה שנים ארוכות בנושא הגז הטבעי, אשר הסבירה מדוע היא כה מתנגדת למהלך מסוג זה.
"אני חושבת שכדאי שנסתכל מה קרה בהולנד ואנגליה", אמרה ברלב בפתח השיחה, והסבירה: "הם גילו מרבצי גז עצומים והם החליטו לחתום על חוזה ייצוא בהיקפים אדירים. עברו שנים, גדלה הצריכה, פתאום הם היו צריכים יותר גז ממה שהיה להם, והתוצאה היא שהיום הולנד ואנגליה מייבאות כמויות אדירות של גז, משלמות את המחירים המטורפים שהיום משלמת אירופה וזה בזמן שיש להם גז רק שהוא זורם החוצה בהסכמי ייצוא".
עוד חידדה כי "אני רוצה שנלמד מהסיפור, שנשמור את הרזרבות שלנו, את מקורות האנרגיה, עצמאות האנרגיה, ביטחון אנרגטי, לא רק לנו לעשר שנים הקרובות, אלא גם לילדים שלנו. לא יכול להיות שיקרה למדינת ישראל כזה נס ואז נבוא ונגיד 'יאללה בואו נייצר' כי מישהו רוצה לפתוח עכשיו את פנקס הצ'קים ולשלם. זה המהות שממנה בכלל צריך להתחיל את הדיון".
לאור דעותיה בנושא, תהה אריה אלדד האם היא הייתה גם נגד מכירת נפט למצרים וירדן. ברלב הבהירה: "לא, אני חשבתי באופן אישי שייצוא גז למדינות שתכנות בהיקפים מצומצמים הוא חלק ממכלול שיקולים שצריך לקחת. אני רוצה להזכיר, גז בניגוד לייצוא שאנחנו מאוד מתלהבים כמו למשל תפוזים, גז זה לא משהו שצומח כל שנה שוב על העץ, גז הוא מוצר מתכלה. יש לנו כמויות מוגבלות וצריך לשאול, בתוך כל החגיגה, ושמעתי את הריאיון של אלהרר ואת הציוצים של ממשלת השינוי שבאופן כללי אני חושבת שהיא עושה עבודה טובה אבל גם לאנשים טובים מותר לטעות ופה אני באה להצביע על זה – איפה השקיפות לציבור בכל מה שקשור להסכם? איזה כמויות הולכים לייצא? מה אומרות התחזיות? לכמה זמן זה יישאר?"
"שיקולים גיאופוליטיים הם חשובים, אבל צריך לעשות באלאנס"
"יש לנו גז 50 שנה קדימה, את לא יכולה להכחיש את החשיבות העצומה", ציין כספית, ובר לב הדגישה: "אני אחזור ואומר - אני חושבת שייצוא למדינות שכנות, אגב הייצוא למצרים עד עכשיו היה לאירופה. הוא היה דרך מתקני מצרים, הוא היה לאירופה. גם נתניהו שבדברים אחרים לא מדייק דווקא בנקודה הזאת דייק. אנחנו כבר מייצאים לאירופה דרך מצרים רק בהיקפים קטנים, אבל צריך להגיד - יצוא למדינות שכנות יש לזה חשיבות גיאופוליטית, ובכלל צריך להגיד ששיקולים גיאופוליטיים הם חשובים, אבל צריך לעשות באלאנס".
"תארו לעצמכם שאתם ראשי מדינה או שרי אנרגיה, יש לכם מדינה ויש לה מקור אנרגיה שהוא מוגבל, הוא מוגבל בשנים. אם אנחנו היום לא נייצא מעבר לחוזים הקודמים מתמר ולוויתן, אז היום יישאר לנו לחמישים שנה. אבל אם ייחתם ההסכם הזה ויגיע למצב שהוא הסכם מחייב, ואני חוזרת ואומרת - משרד האנרגיה לא פרסם לא לכם ולא לאף אחד את הכמויות, אנחנו לא יודעים על אילו כמויות מדובר, אם התברר שאנחנו הולכים לייצא כמויות אדירות ולהישאר עם גז לעוד 15 שנה, על סמך הנחה 'כנראה יהיה בסדר'", זעמה.
בסיום השיחה, ציינה ברלב כי ארה"ב שומרת רזרבות ל־90, וטענה: "אם אתם הייתם ראשי המדינה לא הייתם לוקחים החלטה על סמך הימור, הרי אבי תגליות הגז חוזר ואומר לאורך השנים וגם לאחרונה, שהסיכוי שאנחנו נגלה עוד מאגר בסדר גודל של תמר או לוויתן בים שלנו הוא קלוש. על סמך זה רוצים עכשיו לייצא לאירופה?"
עריכה: שני רומנו
