"כל אחד זכאי לשמוע סיפור מפי אדם שכתב אותו"
הסופרת, העיתונאית והמחזאית סמדר שיר על פגישתה עם ילדי מעון עמותת 'אור שלום', שבה חלקה עמם את מילות ספריה: "באתי להביא את עצמי"
ארגון 'אור שלום' מספק מעונות משפחתיים ובית חם לילדים ובני נוער בסיכון, שנאלצו לצאת מבתיהם ומחזקת הוריהם, מאחר ולא קיבלו את הצרכים הדרושים כדי לגדול ולהתפתח באופן מיטבי. המעונות הייעודים ברחבי הארץ מנוהלים על ידי בני זוג, אליהם מצטרפים כ־8-12 ילדים הזוכים למסגרת אוהבת, מצמיחה ונעימה. בשבתות ובחגים, יוצאים הילדים לחופשה למשפחותיהם, אך יש כאלה שנותרים ללא בית לחזור אליו. מעיין אדם שוחחה ב־103fm עם סמדר שיר, סופרת, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית ישראלית שהגיעה להתנדב באחד מהמעונות ולהקריא מספריה המצוינים, אשר שיתפה בחוויה שלה.
"אני מאמינה שכל ילד, כל נער, כל אחד, זכאי להזדמנות הזאת לפגוש פעם בחייו, לשמוע סיפור מפי אדם שכתב אותו", הדגישה שיר בפתח השיחה. "זו חוויה אחרת, תחושה אחרת, זה יוצר סוג אחר של קשר בין אותיות לכאבים, מצוקות. אני קודם כל באה להביא את עצמי, אני לא זמר עם גיטרה ושלוש זמרות רקע, אני רוצה לדבר על מילים. תמיד יש לי בתיק או בסלולרי טקסטים שאני יכולה לקרוא, אבל באתי לספר להם על איך אני התחלתי לכתוב. זה היה פחות או יותר כשהייתי בגיל שלהם, המורה ברטה פסלה לי את החיבור הראשון שכתבתי בבית. לפעמים יש לי הרגשה שהיום מורים יותר מדי מכילים ומתחשבים, לפעמים צריך גם יד קשה".
על חוויתה האישית עם הילדים והנוער בסיכון, שיתפה: "אני מסתכלת להם בעיניים, יושבת בגובה שלהם, ומדברת מהלב. אני אומרת להם 'תשמעו, תבטיחו לי שאתם כל יום תקראו פרק אחד ביום'. זה לא מפני שכולנו חייבים להפוך לסופרים, אם כולנו נהפוך לסופרים למי יהיה זמן לקרוא את כל מה שיוצא לאור? אבל כדי להבין את הכוח של מילה בתור משהו שמנחם".
"הגיע הזמן שנבין שכל נושא הרווחה במדינה עבר לידי אנשים פרטיים"
בהמשך, התייחסה שיר ליצירותיה הרבות שלעד יהוו נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, וגם ברגעים העצובים: "אימהות מספרות לי שאחרי שקברו בן בפעילות מבצעית אז הקרינו את הסרטון של הבר מצווה של אמא ובן רוקדים ביחד את 'אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא'. ואני אומרת לעצמי 'אלוהים, תודה שנתת לי את הכישרון והיכולת אבל אנא תן לי את היכולת להשאיר אחרי גם דברים שמחים'".
"אני חושבת שבמציאות הישראלית הנוכחית, ואני אומרת את זה בלי להיכנס לפוליטיקה, הגיע הזמן שנבין שכל נושא הרווחה במדינה עבר לידי אנשים פרטיים. וכל אדם שיש לו, אפילו אין לו הרבה אבל קצת, צריך לתת ולחנך את הילדים שלו לתת, ולתת באהבה. אין לנו ברירה אלא לעזור לעצמנו, לא לחכות לאף אחד כי אנחנו לא נקבל עזרה. יש אנשים שלעולם כל מערכות הרווחה לא יגיעו אליהם", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
