איום הגרעין? "יכולים להגיע למערכה אזורית"
ראש אמ"ן לשעבר אלוף במיל' תמיר הימן, על האפשרות לתקיפה באיראן: "יש אופציה צבאית" • על מינוי רמטכ"ל חדש: "צריך להשאיר את צה"ל מחוץ לפוליטיקה"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה התייחסה אמש (ד') למינוי הרמטכ"ל, ואמרה כי יש להימנע ממינויים בכירים בתקופת בחירות, אלא אם קיים בכך צורך חיוני באיוש מיידי. למרות זאת, ביום ראשון הקרוב, ינסה שר הביטחון בני גנץ להביא לאישור הממשלה את מינויו הרמטכ"ל החדש במקומו של אביב כוכבי, הרמטכ"ל הנוכחי. סביב ידיעה זו, בן כספית וינון מגל דנו על כך ב־103fm עם האלוף (במיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וראש אמ"ן לשעבר, אשר פרס את משנתו.
בפתח השיחה, נשאל הימן האם קיים סיכוי שגורמים מסוימים ינסו לשבש את הבחירות באמצעות מתקפת סייבר, והוא אכן אישש את החשש: "יש סיכוי כזה. מערכת הביטחון, מהניסיון, התמודדה עם איומים שכאלו. אבל צריך להדגיש, תכלית האיומים היא בעיקר ליצור השפעה שיוצרת שיבוש של הסדר הציבורי וניסיון ליצור חוסר אמון במערכת הדמוקרטית וקיומו של הליך תקין. זו לא מערכת שיכולה לסכן את עצם קיום הבחירות או להטות את התוצאות וזה גם לא משנה להם כול כך מה הזהות שלה אדם שיבחר. כל התכלית זה ליצור שיבוש וכאוס משום שהיה לנו כבר מספר סבבים להיערך מול הדבר הזה אנחנו יותר טובים למנוע את העניין הזה".
על הטיימינג למימון הרמטכ"ל בתקופה חסרת יציבות, אמר: "צריך להשאיר את צה"ל מחוץ לפוליטיקה, צריך להמשיך בתהליך שכבר החל וחשוב לציין - אנחנו עוסקים בעניין ערכי ומקצועי. זה אחדות הפיקוד ומרכזיותו של המפקד, צה"ל צריך רמטכ"ל במינוי מלא כשהוא מפקד עם כל הסמכויות וגם מי שמכיר את המערכת מבין שצה"ל צריך גם סגן רמטכ"ל שיש לו אחריות אדירה, המערכת הביטחונית של ראשי מהמודיעין ושירותי מערכת הביטחון חייבת את הדמות הזאת במינוי מלא ויציבות, זה מה שמייצר את האיזונים האלה".
"צריך להמשיך את התהליך שכבר החל. לגבי ההצעה הזאת ששמעתי אותה של להאריך את הקדנציה, זו אפשרות. בהחלט קיימת. אבל לאור הניסיון שלנו במספר סבבי בחירות וכניסה לתהליך של אי וודאות שבעבר לקח חודשים רבים, ולאור אי הוודאות שזה מייצר וכל מה שאמרתי על מרכזיות המפקד, בשיקולים עדיף לייצר פה יציבות", הדגיש.
"ניסיון העבר מראה שאנחנו לא יודעים כמה סבבי בחירות יקרו"
לאור אמירותיו, תהו צמד המגישים האם הטלטלה הפוליטית שמתרחשת בימים אלו עשויה להשפיע על צה"ל ומינוי הרמטכ"ל. הימן הסביר כי "לא, הצבא הוא חזק ויציב, מערכת הביטחון פועלת לפי אסטרטגיה דיי יציבה. התכליות הובהרו מספר רב של פעמים וכל עוד יש מפקד במינוי מלא במערכת ביטחון יציבה לא אמור להיות שום דבר שגורם לטלטלה או שינויים. לכל כמפקד ולכל ראש ממשלה יש גוון שהוא מוסיף, אבל זה רק גוון על הרקע של מערכת שהיא כבר יציבה ופועלת באופן מסוכרן. הניסיון של העבר מראה שאנחנו לא יודעים כמה סבבי בחירות יקרו וזה מייצר אי וודאות. ולאור אי הוודאות האפשרית ולאור המרכזיות שאני רואה למפקד בצבא, בשיקול בין שני הדברים עדיף לייצר יציבות".
בהמשך, התייחס מנהל המחוק למחקרי ביטחון לאומי על הטענה כי חזרה להסכם הגרעין האיראני היא האופציה הכי פחות גרועה: "בתחום של אסטרטגיה ופרשנות אסטרטגית של מודיעין אין תשובת בית ספר ואין נייר שאומר זה צודק וזה טועה. כל אחד מאזן את ניהול הסיכונים באופן שתואם את ההיגיון הבריא שלו. אני מתייחס למציאות כפי שאני רואה אותה ומגיע למסקנה כפי שאמרתי אותה, שכוללת את ההתפתחות המשמעותית של תוכנית הגרעין האיראנית, ללא שום ריסונים, עם ירידה בפיקוח והבקרה, והגעתנו למצב שהוא חסר תקדים. אנחנו כמעט עוד מעט בחומר בקיע שיכול להספיק להתקנת שתי פצצות ואנחנו צריכים זמן".
"הסכם גרעין מיידית מפחית את החומר הבקיע הזה ומגלגל אותם לאחור לכמות סבירה והיה והם ירצו לפרוץ הם ידרשו לכל הזמן הנדרש כדי להגיע לאותה רמה שהם נמצאים כרגע, בזמן הזה אנחנו נייצר יכולת טובה הרב היותר מהקיימת היום, ויש כיום אבל ככל שהזמן חולף היא תהיה טוב היותר", הדגיש, והוסיף: "זה זמן שיאפשר לנו לארגן את הקואליציה הבינלאומית, לשפר את הפיקוח והבקרה על התוכנית, וכל הדברים האלו הם דברים שבמסגרת הרע במיעוטו הם הרע במיעוטו. מנגד, אני מבין שהאפשרות של הסרת הסנקציות ושיפור כלכלי באיראן, שזה משטר איום ונורא שהייתי רוצה לראות אותו חולף, יש שרואים בו רע, שיש לנהל סיכונים עליו. אני חושב שניהול הסיכונים הנכון הוא התמודדות עם המשטר הרע הזה כפי שאנחנו עושים אבל לנטרל את האפשרות הרעה יותר, הגעה לפצצה גרעינית איראנית".
פעולה צבאית באיראן? "ממליץ שיהיה מתואם עם האמריקאים"
לטענתו, קיימת למדינת ישראל אופציה צבאית במאבק מול הגרעין האיראני אך "היא אופציה שיכולה להגיע לכלל מערכה אזורית ולא מדובר באותו תקיפת אתר גרעיני אחד שפותר את הבעיה. הנושא האיראני הוא מורכב ביותר. לפני שאתה הולך למערכה שיכולה להתפתח למערכה אזורית אתה צריך להגדיר לעצמך מה הנקודה, וצריך לתאם את זה בצורה רחבה".
"זה חייב להיות מתואם עם האמריקאים", טען כספית, והימן חיזק את דבריו: "אני ממליץ שכן. על אף היכולת, הרצון והצורך לייצר יכולת עצמאית, במציאות שאפשרות ההתדרדרות של העניין הזה כדאי שזה יהיה מתואם עם האמריקאים. לפיכך, ישנה נקודה בזמן שבאמת כמו שנאמר יהיה כוח לפעול, את הנקודה הזאת צריך להגדיר אותה, צריך לעשות על זה דו שיח. לא הגענו לנקודה, יש מצב שזה יגיע אם לא יהיה הסכם".
על האפשרות כי לא יהיה הסכם וכיצד זה ישפיע על מדינת ישראל, הבהיר: "סומך על מערכת המודיעין של ישראל שכזו סוג של התפתחות שאנחנו לא מודעים אליה היא דבר שלא יקרה. מה שיכול להתרחש זה שני תרחישים - אחד החיובים שכולנו מצפים לו, שהלחץ המתמשך והרב יצור תהליך של לחץ פנימי ציבורי ואחר ויש מהומות באיראן, יצור איזשהו אנרגיה שתכריז או תכריח את המשטר לוותר לחלוטין. תרחיש אופטימי, לא הייתי בונה עליו כתרחיש בסיסי. השני, ההצטברות הזאת תגיע לנקודה מסוימת שתחייב פעולה, אליו צריך להתכונן ולהכין גם את המערכות וגם את התיאומים".
"המשטר באיראן יכול ליפול?", שאל מגל, והימן השיב: "נבנה מהיום הראשון כמהפכה פרנואידית שבטוחה שימיה ספורים ולכן בנתה מערכות של מערכות להבטיח את העדר נפילתה ומהפכה נוספת. הם מודעים לפוטנציאל של מהפכה ולכן מיליונים עוסקים בעיצוב המשטר. מצב שני, ברמה התאורטית וניתוח ההיסטוריה, מוכיח שמשטרים כאלו סופם ליפול".
"מערכת הביטחון מצויה בידיים מקצועיות"
לסיום, הכריז הימן כי "מערכת הביטחון מצויה בידיים מקצועיות, יציבות ואני ישן לחלוטין טוב ושקט, מכיר את האנשים, את האחריות הרבה. צריך לזכור, זו מערכת מאוד מאוזנת שיש בה מספר רב של שחקנים, ויש בה מספר רב של דעות, והדיונים מייצרים בדרך כלל תולדה של משהו מאוזן, אחראי ויציב ולכן אני ישן טוב בלילה".
עריכה: שני רומנו
