מחאת הדיור: "מה יצא ממנה? וועדה, שזה כלום ושום דבר"
ענת דוידוב נזכרה במחאה שהייתה בקיץ 2011: "מאז המחירים המשיכו לעלות וחלום הדירה התרחק, כל כניסה לסופר מרוקנת את הכיסים - אז והיום" • טור אישי
זוכרים את מחאת קיץ 2011? מחאת הדיור? ברור שכן, ובטח זוכרים גם איך הכל התחיל. נזכיר לכם את שאשה אחת בלי בית, החליטה לעשות מעשה, להציב אוהל קטן בפינת רוטשילד הבימה, פינה אסטרטגית סמלית מאד בתל אביב, והשאר היסטוריה. למחאת הדיור הצטרפו גם מחירי המזון הכל כך יקרים בישראל, הקוטג' שהפך לסמל הבית עם הגבינה, הפעוטונים, העגלות ועוד.
כולם היו שם: צעירים, נשואים טריים, הורים לילדים, ההורים של הצעירים והרבה מאד פוליטיקאים, שביקשו לעשות קצת יחסי ציבור על גבם של המוחים. וגם כמה מראשי המחאה שהצליחו לתפוס כמה כיסאות בכנסת. מה יצא מזה? וועדה. שזה כלום ושום דבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו אז ובהמשך לא אוהב מחאות והסיט את תשומת הלב מיוקר המחיה לחזרתו של גלעד שליט.
מאז המחירים המשיכו לעלות, מדד הדיור התייקר בחדות וחלום הדירה התרחק, כל כניסה לסופר ממשיכה לרוקן את הכיסים, אז והיום, עוד צעירים עוזבים למדינות יותר זולות, כי בישראל גם לאחר שנתניהו התחלף בבנט ובלפיד, ולפחות יש תקציב, עדיין יקר כאן, כי נקודת הפתיחה שלנו מאז הייתה הרבה יותר יקרה. בקופת האוצר יש כסף, אפשר לספוג את התייקרויות הדלק ואפשר לספוג גם את התייקרויות הלחם. בלי קשר לבחירות, עכשיו זה כבר בידיים שלכם ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה. חובה להוזיל את מחירי הלחם. בהצלחה.
