103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מעיין אדם

"מאמצע יולי אנחנו במערבולת רגשית"

איילה כץ, אמו של ניר ז"ל שנרצח באירוע הירי בברנוער בת"א לפני כ־13 שנה: "הוא ילד שכל אימא הייתה רוצה - זה פצע שאי אפשר לסגור"


ב־1 באוגוסט יצוינו 13 שנים לפיגוע הירי בברנוער בתל אביב, בו נרצחו מדריך הנוער ניר כץ והנערה ליז טרובישי. איילה כץ, אמו של ניר כץ ז"ל, אחד מהנרצחים, שוחחה עם מעיין אדם ב-103fm, ושיתפה בתחושתה על כך שהרצח עדיין לא פוענח.

"מאמצע יולי, אנחנו בתוך איזו מערבולת רגשית. כל השנה יש את הגעגועים והמחשבות והחיים, ובתקופה הזאת, זה כמובן מתעצם", סיפרה כץ, והוסיפה: "זה ילד שכל אימא הייתה רוצה בתור בן".

כץ המשיכה לשתף בתחושותיה, ואמרה: "זה פצע שאי אפשר לסגור לעולם. מהבחינה החברתית, אין ספק שזה חייב להיות מפוענח וחייבים להגיע לאמת. מהבחינה האישית, הוא לקח מספיק חיים הרוצח הזה, לא רק של ניר וליז, אלא גם של כל הפצועים ושל האנשים שהיו סביבם שנפגעו אנושות, לאו דווקא פיזית, אלא גם נפשית, ואני לא מוכנה לתת לו עוד חיים, בטח לא את שלי ושל המשפחה שלי".

כץ המשיכה ואמרה: "זה מלווה בכל מקום. כל פעם יש את התחושה הזאת של איזו החמצה לאחיינים שהפסידו דוד כזה או ילדים שיכלו להיות לו ובעצם לא הגיעו לעולם לעולם. זה איתנו כל הזמן, אבל אני לא מוכנה לתת לו את החיים שלי".

מתי הוא יצא מהארון?
"גיל 20 בערך. היינו חודש בארה"ב, ועוד בתוך הג'ט לג הוא בא ואמר, 'אימא יש לי משהו לספר לך'. הוא הכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת להגיד, 'אני עוד לא יודע איך ואני עוד לא יודע מתי, אבל אל תדאגי, נכדים ממני יהיו לך'".

הרגשת ממנו לאורך השנים שהוא חווה אלימות על רקע הנטייה המינית שלו?
"לא נראה לי. בצבא, להיפך. בערך במקביל ליציאה שלו מהארון מולנו, הוא יצא מול המפקד שלו, וכשעשו טיול של היחידה לאילת, אז הלכו והזמינו חולצות ורודות לכולם".

"לפעמים בן אדם פשוט צריך לשבת ולדבר עם מישהו"

במהלך השיחה סיפרה כץ על מרכז הדיווח שייסדה, שמציע סיוע לכל מי שנפגע על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. "בערך שנה אחרי הפיגוע בברנוער, אחרי הרצח של ניר ושל ליז, הייתי במסגרת משלחת בברלין עם עוד צעירים שנפגעו בברנוער ועוד קבוצה של מבוגרים מעיריית תל אביב, ולמדנו שיש כמה דברים מאוד חשובים כדי לאפשר מינימום טיפול בפשעי שנאה כאלה ואחרים על רקע להטבופובי. אחד הדברים זה קשר מאוד חזק עם המשטרה".

כץ הסבירה: "כשהיה הפיגוע בברנוער, למשטרה לא היה מושג מה זו הקהילה הגאה ואיך מתמודדים עם דבר כזה, איך מגיעים למידע, ודבר שני, הייתה אלימות נגד אנשים גם במשטרה. אז חשוב שיהיו הכשרות במשטרה וחשוב שיהיה דיבור ושיהיה ידע גם במשטרה וגם בציבור הכללי. חשוב שיהיה מידע על אלימות כי אחרת אי אפשר לטפל".

עוד סיפרה כי "אין קוד דיווח במשטרה שאומר, 'זאת אלימות שהיא פשע שנאה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית'". לדבריה, אחת ממטרות מרכז הדיווח היא "שיהיה לאנשים כתובת, שיוכלו לבוא ולהגיד, 'נפגעתי', ועכשיו מטפלים. איך מטפלים? בכמה דרכים - לפעמים זה טיפול פרטני, בן אדם פשוט צריך לשבת ולדבר עם מישהו, לא כל דבר הוא עבירה פלילית, אז אפשר גם לחבר למקומות כאלה כשצריך", וציינה כי "יש גם פנייה לארגונים, למשל הייתה חברת אוטובוסים, שהתקבלו כמה תלונות, אז אפשר היה לפנות לחברה ולהגיד, 'חבר'ה, בואו נעשה סדנה לנהגים'".

לפניות למרכז הדיווח לחצו כאן.

עריכה: אמיתי דואק

29/07/2022
הישארו מעודכנים

מעיין אדם
מעיין אדם  |  צילום: יקיר שוקרון