"עכשיו אני מבינה לעמוק את המשבר בערים מעורבות"
ח"כ איבתיסאם מראענה על דו"ח מבקר המדינה החושף ליקויים קשים בערים המעורבות: "ככה נראית החצר האחורית של מדינת ישראל - זה מעציב אותי"
על פי דו"ח מבקר המדינה, נמצא כי ישנם ליקויים קשים בכל הקשור לאכיפה בערים המעורבות בזמן מבצע שומר החומות. בעקבות כך, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע כי יפרסם גם דו"ח העוסק בהקצאת המדינה לאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות. אריה מליניאק וליאת רון דנו על כך ב־103fm עם חברת הכנסת אבתיסאם מראענה (העבודה) שמתגוררת ביפו, אשר הגיבה לדברים.
"בכל פעם שאני קוראת את הדו"חות של מבקר המדינה הוא לא מגלה לי את אמריקה אבל כן את החצר האחורית של מדינת ישראל", טענה חברת הכנסת בפתח השיחה. "זה כל פעם מחדש מעציב אותי אבל היום אני מבינה לעומק את השבר שנמצא בערים המעורבות. אני לא מתפלאת שהרצח אתמול בלוד הוא תוצאה מהאפליה שקוראת בערים המעורבות. בערים מעורבות, אני מסתכלת על הנתונים של לוד, על התקציבים שהולכים לחברה הערבית בתוך לוד, יש אחוז אחד עובדים בכירים בלוד, שירותי הדת והרווחה, נוער, תרבות ושלא נדבר על נשים ומוזיאונים, הם לא מתקיימים בערים מעורבות ואין שום הקצאה לחברה הערבית".
עוד הכריזה כי "אני מסתכלת על הנתון הטראגי ועל הסיפור הטראגי של הרצח אתמול ואני אומרת שבהיעדר שירותי רווחה, מישהו שידבר את השפה הערבית, שירותי רווחה לאותן נשים במעגל אלימות, שלצעירים אין אופק, מוסדות תרבות, כל מערכת החינוך דיי כושלת במדינת ישראל ובטח ובטח בחברה הערבית, אז למה שהאש לא תשתולל ושנשים נרצחות?"
"צריך לעודד חיים משותפים בשביל שלא נחזור למה שהיה"
בהמשך השיחה, התייחסה חברת הכנסת לתוכנית חומש: "זה בדיוק הסיפור כולו, אמרו שיש תוכנית, שיש מיליארדים לחברה הערבית וכלום לא מגיע, שום דבר. בטח ובטח לא בהחלטה כזו ובשנה כזו שהממשלה קמה ולצערי הרב נפלה. זו אחת ההחמצות הכי גדולות שהחברה הישראלית יכולה להסתכל עליה. שום כסף לא הולך ולא מגיע, הסיפור הזה של להכיר בערים מעורבות, מדינת ישראל לא הרימה את הכפפה".
"שומר חומות היה טראומה מאוד גדולה לחברה הישראלית כולה, זה היה אסון גדול, מלחמת אזרחים, והדבר הזה נבע מכל כך הרבה הדרה, לא ראו את החברה הערבית", תקפה ח"כ מרעאנה, והוסיפה: "השפה הערבית לא נוכחת ביפו, בשילוט בקושי, אין הנגשה לשפה הערבית. כשיש חיים אמיתיים משותפים אפשר לראות את החוסן של החברה. בסופו של דבר, בערים מעורבות צריך להכיר. החברה הערבית חייבת לקבל את התקציבים והמשאבים. חייבים להסתכל מה הצורך של החברה הערבית, צריך לתת מקום וכבוד לשפה, ולעודד חיים משותפים בשביל שלא נחזור למה שהיה".
עריכה: שני רומנו
